מדברת עם ה' ולא מרגישה שפרקתי למישהו ששומע אותי ולא מרגישה סיפוק. מה שונה?

היי לכולם ולאלו שמאמינים ואוהבים לדבר עם ה'.
בזמן האחרון אני עוברת תקופה מאוד מאוד קשה
הרבה אנשים שהיו קרובים אליי וחשובים לי יצאו מהחיים שלי. אחותי שהייתי קרובה אלייה עברה דירה וזה מאוד קשה לי ועושה את הבית שלנו ריק ושונה מאוד, סבא שלי נפטר והוא הבן אדם שהכי קרוב אליי, קשה לי עם זה מאוד ועל זה אני לא אפרט כי זה נושא אחר בפני עצמו.
בנוסף, אני וחבר ממש טוב שלי כבר לא מדברים חודש הוא פגע בי מאוד ואנחנו כבר לא בקשר
החברה הכי טובה שלי עשתה משהו חמור מאחורי הגב שלי והחברות בנינו נהרסה לגמריי, היא מאוד חשובה לי ואמרתי לה את זה וניסיתי שנתחזור למצב הקודם אבל משהו התקלקל וזה לא נראה שהיא רוצה
ומאז ומתמיד אני זוכרת שכל לילה הייתי מדברת עם ה', אומרת לו מה עובר עליי, מודה לו.. והרגשתי שהוא היה מקשיב לי אני הרגשתי את זה ואולי חלק לא יבינו על מה אני מדברת אבל אז זה מופנה לאלו שכן.. תמיד הייתי מדברת ומרגישה אחרי זה סיפוק, שפרקתי ושיש מי ששמע אותי, ש ה' שמע! הייתי מרגישה סיפוק שעשיתי מה שהייתי צריכה ואז לאט לאט בשנה האחרונה כבר לא היה לי "כוח" לדבר עם ה' וזה נשמע שטותי אבל זה היה אצלי כמו טקס, הכל לקח זמן והייתי עושה את זה פעם בהנאה גדולה ובכיף ואמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות את זה כי אני מרגישה קרובה ל ה' ושהוא איתי ומאז שכבר אין לי רצון אני עושה את זה בלי הנאה, מצד אחד כדי כאילו "להתפטר" מזה ומצד שני לפרוק ולהרגיש שוב את ההרגשה שהוא איתי..
אני עוברת תקופה באמת קשה עכשיו, האנשים הכי קרובים אליי יצאו מהחיים שלי, לא אראה אותם יותר לעולם וחברים קרובים אליי פגעו בי מאוד. הייתי אומרת שזאת תקופה וזה יעבור אבל מאוד רע לי ואני מפחדת, אני יודעת שזה שונה הפעם.. אני מרגישה לבד!
אני מדברת עם ה' ואני לא מרגישה כמו פעם, אני מסיימת לפרוק, לדבר ולהגיד הכל, עושה את ההרגלים שלי ואני פשוט כבר שלושה ימים מרגישה שמשהו שונה משהו מוזר שיש מחסום ש ה' לא איתי ולא מקשיב לי, ואני לא סתם ילדה הזוייה, אני באמת מרגישה ככה ואני חייבת עזרה מכאלו שמבינים, ה' לא איתי לא שומע אותי עוזר ומקשיב לי כמו פעם זה מאוד מוזר לי, אני מדברת ואני מסיימת את השיחה ולא מרגישה סיפוק של כאילו זהו זה הגיע למי שרצית והוא שמע, אני לא מרגישה את זה ואני מאוד מפוחדת.. אני לא יודעת איזה מין מצב זה ולמה זה ככה...
ואולי בגלל זה גם שאני מנסה לדבר עם סבא שלי אני מרגישה את אותו דבר..
אני מאוד לבד ומעניין אותי מאוד לדעת למה אני לא מרגישה ש ה' שומע אותי? אני לא מדמיינת! בבקשה תעזרו לי!
אולי בגלל שאני לא עושה את זה באהבה ורצון? הרי היו כמה פעמים שלא עשיתי את השיחה מאהבה ורצון ולבסוף הייתי מסופקת אז מה שונה? אני מנסה להבין ולא מצליחה.
תודה לכולם