לא סולחת לבעלי ואין לי אהבה אליו יותר, האם הבעיה בי?

שלום רב.
אני בת 30 אני נשואה מזה 12 שנה .
התחתנתי לגיל 18 בשידוך. היו חיים לא קלים מצד אחד זו הייתה בריחה מהבית עם התמודדות של נשואים שניים של אמא שלי, ומצד שני רציתי להקים סוףסוף משפחה משלי.
היותי נערה הכרתי בחור אהבה ראשונה שלי ,ויצאנו בסתר בגלל המסגרות שלנו חרדיות. היה הכל בינינו חוץ בחדירה.
הקשר נמשך עד שנשאתי.
ולאחר שלוש שנות נשואים חודש שוב הקשר טלפונית. הוא התחתן ונולדו לו ילדים.
סירבתי להיפגש תמיד. ואז אחרי משבר בחיי נשואים שלי הרגשתי צורך להיפגש
לפני כשלוש שנים נפגשנו ואז בפעם הראשונה שכבנו.
נהיה לנו קשר על מיני בלבד כמעט ללא שיחות טלפון ונפגשים בצימר אחת לחודש.
הרגשתי רע מאוד בהתחלה עם איסורי מצפון נוראים בגלל שזה היה נטו תשוקה של רגע. אבל מצד שני זה היה משכיח את הלחץ שהיה לי בבית.
בעלי באותה תקופה עישן גראס כל ערב יוצא עם חברים והיה בקושי מעורב בבית והכל עלי.
מצד אחד נתתי לזה לקרות כדי שלא ישים לב עלי או יעלה עלי. תמיד אמרתי לעצמי מזל שהוא לא גבר שאני מחפשת הייתי עוזבת את הכל בשבילו.
והקשר הזה נגמר לפני חצי שנה . אשתו תפסה הודעות .ולמרות שהוא רצה בכל זאת אחרי הפסקה להמשיך בחרתי שדיי זה כבר נמאס.
הרגשתי שאני מתבזבזת ואלה לא החיים שאני רוצה וני מפחדת ששום דבר לא השתנה אצל בעלי ואני עדיין צעירה.
רוציתי לשכוח את האהבה ראשונה שלי היה לי קשה לבד הרגשתי שרק משהו אחר יכול לשכוח לי אותו.
יצאתי עם חברות ,התחלתי לפתוח עיניים והרגשתי שסתם אני מבזבזת את עצמי עם בעלי ואם תבוא הזדמנות אני הקפוץ אליה.
ואז... הגיע האביר על הסוס הלבן גבר חלומותי . גבר בן 45 נשוי ,ג'נטלמן אמיתי עדין סקסי בטרוף. הכרתי אותו ממזמן במסגרת העבודה והייתי דלוקה עליו וידעתי שגם הוא, אבל הוא ידע שאני נשואה ומכיר את המשפחה של בעלי ולא התעסק איתי.
קבלתי אומץ חייגתי עליו ופשוט אמרתי לו שאני רוצה רומן ארוך וסוער . הוא היה בהלם לא הבין מאיפה באתי לו .
הוא נורא פחד גם באלוהים וגם שזה יתפס.
נפגשנו התאהבנו אבל לא שכבנו .
יש חיבה גדולה חבר אמיתי אני מוכנה לעזוב בשבילו את בעלי זה קשר עם המון אהבה ואכפתיות ולא רוצים שהקשר יגמר לעולם.
אבל עכשיו שאיימתי על בעלי להתגרש בגלל ההתנהגות שלו בעלי התהפך מקצה לקצה הוא איתי בבית,נהיה מעורב בכל מה שנעשה במשפחה,עובד באופן מסודר. שאת כל זה לא לא היה עושה . קשה לי לאמין שהוא יחזיק מעמד אולי זה זמני.
אבל מצד שני אני לא רוצה לאבד את האהבה שלי אני מרגישה שהקשר נותן לי לחיות ונותן לי שמחת חיים ומוטיבציה.
אני גם לא סולחת לבעלי על כל השנים שנעלם לי הוא מצחיק חמוד אבל אין לי אהבה עליו יותר הוא פגע בי . אני לא יודעת אם הבעיה בי או בהתמכרות לתשוקה