עברתי חיים לא פשוטים(בלשון המעט) מאז שנולדתי...
אני לא אפרט כי אין לזה סוף...
5 השנים האחרונות החיים שלי נעצרו לגמרה,אני חיה ללא חיי חברה, ללא שום דבר המקשר אותי "לחיים" מלבד זה שאני עדיין נושמת...
אני מתמודדת בנוסף עם אנורקסיה קשה המון שנים,עברתי כל טיפול וכל מקום טיפולי שיש(בארץ) שום דבר לא הועיל... כרגע אני בנקודה כזו שיאוש היא מילה קטנה לעומת מה שאני חווה!
אני לא בוכה על המציאות חיים שלי,כי כבר בכיתי די.
והאמת שהמצב ככ גרוע,שאפילו דמעות אין...
אני מוצאת את עצמי שוקלת "להתאבד"
שנים ניסיתי למצוא לעצמי חיים ולא רק להיות קיימת, אך לא עבד. אני חושבת שאם אין לי "חיים" בכל מקרה למה לי להמשיך לסבול,
האם לא יכל להיות בחירה במוות משהו הגיוני???
למה בעצם להתקיים בסבל עדיף על המוות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות