היי
תמיד נמשכתי למבוגרים ממני,לא רק בגיל אלא בעיקר נפשית. נמשכת לכאלו שכבר עברו את כל ההתבגרות וכבר נמצאים במקום יותר שלו וקבוע בחיים שלהם שכבר היו בכמה מערכות יחסים . תמיד הייתי בוגרת לגילי
אני זוכרת בכיתה ח' נמשכתי למישהו בכיתה יב' (לא עשיתי עם זה כלום)
בגיל 17 נמשכתי למישהו כבר בן 25 ומתחת לזה פשוט לא עניין אותי
ובגיל 18 וחצי כשזה כבר היה חוקי יצאתי עם גבר גרוש בן 37 חצי שנה בהסתרה מכולם.. כי ידעתי שיחשבו שאני משוגעת או מחפשת כסף. ואני פשוט לא יכולה לראות את עצמי עם גבר צעיר, מתחת לגיל -35
אני יודעת שזה נשמע מפגר לאללה אבל אני פשוט אוהבת את זה, אני לא יוצאת למועדונים בחיים לא הייתי בבר ואני ילדה של בית כזה.משוחררת מהצבא עובדת, שישי בערב לומדת ומייעצת פה לאחרים.
אני יודעת שאני רוצה להכנס למערכת יחסים ושזה יהיה רק עם גבר שהוא כבר בוגר,היה כבר בכמה מערכות יחסים רציניות וכבר מכיר נשים. שיהיה גרוש או רווק לא משנה לי אבל אחד שהוא יציב (לא מבחינה כלכלית אבל גם) ולא משחק משחקים אלא יודע בדיוק מה הוא רוצה.
זה נראה מהצד די מגעיל בעיני אחרים אני בטוחה, אם אני עם גבר בן 40 קירח או עם כרס ואני כולי רזה וגבוהה ונראה צעירונת (בלי להשוויץ) זה נראה שאני איתו כי אני גולדיגרית ובטח יש לו כסף ואני לא נמשכת אליו באמת
אבל זה ממש לא נכון.. אני נמשכת לבגרות נפשית וניסיון. אני לא מחפשת כסף ומתנות.
האם אף אחד לא יקבל אותי ככה? מה אתם הייתם חושבים אם הייתם רואים מהצד מישהי יפה שיוצאת עם גבר מבוגר מאוד, ישר שזה בגלל הכסף ותו לא?
האם לקחת את הסיכון ולספר לאנשים או שהם יראו אותי באור אחר? שזה יגרום לי להראות רע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות