יש בנינו בעיית סבלנות ותקשורת - אני מאוכזבת מחוסר הסבלנות שלו. אני מגזימה?

אני ובן הזוג שלי (27 ו30 בהתאמה) מעל שנה יחד, גרים יחד תקופה ארוכה ומנהלים זוגיות רצינית.
בן הזוג שלי טוען שבשיחות שלנו אני נוטה להאריך בתיאורים ובפרטים לא חשובים עד שמגיעה לנקודה. בנוסף, בשיחות בהן אני לא מבינה באותו רגע על מה הוא מדבר (גם אם מדובר במשהו שטותי) הוא מתעצבן שלקח לי זמן.
בסיטואציה האחרונה בה נתקלנו במקרה כזה דיברנו בטלפון, הוא שלח לי 3 קישורים של מקומות לינה לטיול עתידי בחול על מנת שנדבר עליהם יחד.
לא הייתי עם אוזניות ולא נעים לי במקום העבודה שלי לשים את השיחה על רמקול, מה גם שהוא לא תקין ומשמיע נורא חלש. ניסיתי לתמרן בין להקשיב לו ולהסתכל על המסך והקישורים במקביל וכשהיה מצב שלא היינו סגורים על איזה קישור כל אחד מדבר הוא ניסה להסביר לי. אחרי 30 שניות שלא הצלחתי להבין אם הוא מדבר על הקישור השני או השלישי הוא התחיל לדבר בצורה עצבנית ובקול מאוד רם.
אמרתי לו "אוקי, אני מבינה שקשה לסנכרן בין הטלפון לשיחה אם אני בלי אוזניות, חכה רגע ואני אלך למשרד להביא אוזניות".
הכל כדי שיהיה לו יותר קל וגם כי אני מכירה את התסכול שלו בנושא ולא רוצה להרגיז אותו. לצערי בשלב הזה הוא כבר כעס למה אני לא יכולה להקשיב למה שהוא אומר ולהבין.
הסברתי את הקושי בסנכרון ואמרתי לו בצורה נעימה שחסרה לו סבלנות ושגם אם אנחנו לא על אותו גל בשניה הראשונה לא צריך להתעצבן.
הוא כעס על זה שביקשתי ממנו סבלנות ואמר שאני דורשת ממנו כל הזמן עוד ועוד סבלנות ומה הגבול?
אני מבחינתי דורשת סבלנות מינימלית שדרושה אפילו לא בין בני זוג אלא בין בני אדם בכללי.
הוא סיים את השיחה ב"הוויכוח הזה הסתיים" ומאז לא דיבר איתי מלבד שיח על שעת החזרה שלי הביתה מהעבודה.
בדרך חזרה מהעבודה קניתי פרוסת עוגה במטרה שנשב בבית ונוכל לדבר על זה בצורה נעימה ולא בטונים גבוהים, אבל בבית במילה הראשונה שהועלתה הוא התעצבן שוב על נושא הסבלנות שאני דורשת וביקש להיות לבד. כבר יום שלם שהוא לא רוצה לדבר, אמרתי לו שאנחנו בני זוג וכדאי שנדבר על זה והוא מצידו אומר "זה כבר שנה ככה".
לא ברור לי מה הוא רוצה.. הוא לא רוצה לפרק את הזוגיות אבל גם לא לדבר איתי.

אני פגועה ומאוכזבת מחוסר הסבלנות שלו ועדיין השתדלתי לחשוב חיובי, קניתי עוגה במטרה לדבר על זה בנועם אבל ברגע שאני אומרת את המילה סבלנות הוא מתלהם.
אני בחורה עם קליטה מהירה ורוב הזמן מבינה דברים מהר מאוד, מעולם לא קיבלתי טענה על כך שלוקח לי זמן להבין משהו ואפילו להיפך, בעבודתי מקבלת מחמאות על קליטה מהירה של משימות מורכבות.
אני כל הזמן מנסה להבין אותו ואני גם אומרת לו שאני מבינה שזה יכול להיות מתסכל שהצד השני לא מבין משהו. עם זאת, מדובר בשיח של דקות בודדות.. לא בתסכול של שעות. אני מגזימה בבקשה שלי לסבלנות?