שלום אסק פיפול
רציתי לשתף במשהו אנצל את הבמה שזה אתר אנונימי כך שאנשים יענו בצורה הכי כנה
האם גם להורים שמאוד אוהבים את ילדיהם יכולים להיות ניצני ניצוצות של רגעים שבהם הם מתחרטים שהם הביאו את הילדים לעולם?
שהם חושבים מה היה קורה אם היו משוחררים וחופשיים לא כבולים במקום אחר בזמן אחר?
אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אני מגדירה את עצמי בתור אמא טובה אני משקיעה אני רצה לחוגים יושבת על שיעורים אני נמצאת אני מכילה ותומכת מעניקה אהבה קונה מעל ומעבר
אבל יש ניצוצות רגעים לעיתים מאוד רחוקות שילדים יכולים להביא לאיבוד שפיות הדעת ועומס ולחץ וחוסר בשעות שינה וטיפול אינטנסיבי מאוד
יצא לי פעמיים לחשוב האם אני מתחרטת שהבאתי ילדים לא ספציפית אותם, אלא שבכלל הפכתי לאמא
האם זה לגיטימי מה שהרגשתי כי יש לי מצפון נוראי
זה לא קרה מאז שוב אבל יצא לי לחשוב על זה האם ברגעי עומס ולחץ וטירוף של אינטנסיביות (בעיקר שיש כמה ילדים) האם לכל הורה פעם עבר הבזק כזה במוחו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות