טוב אני מצפה לקבל יותר תמיכה והבנה,מאשר שאלה,אבל מענה ותשובה יכול לעזור לי
טוב אז אני אגש לעניין.
אני נפגשתי עם מישהו היום בגן ציבורי,ודיברנו והייה סבבה,הכל טוב ויפה,ואז היה את הקטע שהוא ניסה להתקרב אליי,מגע פה ושם,וחיבוקים,אז לכל זה הסכמתי,והייה את השלב הזה שהחיבוק הייה קרב מידי,וזה כמעט הוביל לנשיקה,ממש כמעט,הייה מאוד קרוב,ופה כבר עצרתי.
אבל עכשיו אני מרגישה רע עם זה,כי אני מייחסת חשיבות למגע ולנשיקה,ואפילו לחיבוק הקרוב הזה מרגישה שפרצתי את הגבול שלי,סוג של אנסתי את עצמי,זה אולי נשמע מטוטמם אני יודעת,אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה ומקווה שאסביר את זה את זה בצורה הטובה ביותר.
עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון,אני ממש לא איזה שה תמים,רחוק מכך.
כן יש לי מישהו שאני נפגשת איתו ואנחנו מבצעים אקטים מינים,אבל אני עדיין בתולה,אבל אני מרגישה בטוח איתו,מכבר הרגל,ועכשיו פתאום סתם יצאתי למישהו לדייט,אני לא מסוגלת להיפתח כך,אני יהיה כמו הנזירה,וגם אם עכשיו נסיתי קצת,אני ארגיש רגשות אשם,ודוחה עם עצמי,שאם זה הקבוע אני לא מרגישה כך,בעצם מה אתם אומרים או חושבים.
אני כבר את הגבולות שלי הבנתי,ואני אאעצור אותן ואבצע אותם.
כאילו בחרתי את הכבוד העצמי שמבחינתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות