אז אני אתחיל, לפני שנה שהייתי בת 14 לקראת 15, הכרתי ילד בגילי והייתה לו חברה, ולא ידעתי את זה, בהתחלה לא אהבתי אותו בכלל, והוא רצה שנהיה ידידים ונהיינו ידידים, היינו ככ קרובים. דיברנו כל יום, כל היום. אפילו יותר ממה שדיבר עם חברה שלו, אחרי תקופה התאהבתי בו ובהתחלה לא סיפרתי לו את זה. (הוא תמיד הראה רכושניית כלפיי). חשוב לציין שהוא מאוד אהב אותה. בגלל שהתאהבתי בו אז הסכמתי לעצמי: לדבר הרבה גם אם זה מתעלה על הקשר שלהם. לא עשינו דברים ובחיים גם לא הייתי עושה . לא התנשקנו, לא נגענו אחד בשני, ולא הייתה בגידה (ברור מאליו).
אבל לפעמיים הוא תיאר לי אותנו איך היינו אם אנחנו היינו זוג והחמיא לי על המראה שלי, והייתי מאוהבת בו אז הרשיתי לעצמי. בחיים לא כוונתי שהם יפרדו או משהו, ממש לא, אני לא כזאת. אחרי תקופה עם כל האהבה שהייתה לי אליו גם ביקשתי שננתק קשר, וניתקנו, כי זה לעניין לפגוע בה ככה, הוא היה האהבה הראשונה שלי, ואני מרגישה מלוכלכת מבפנים עכשיו למרות שעברה שנה, איך להתנקות? איך להרגיש יותר טוב? אני מצטערת על זה עכשיו מאוד וקשה לי, הייתי ילדה סתומה שלא מבינה מה זה אהבה וכמה זה כואב ועכשיו אני מבינה כמה פגעתי באותה ילדה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות