בת 24 ועוד לא הייתה לי זוגיות, ניסיתי הכל וזה לא מצליח, איך להתמודד?

אז אני בוכה כרגע. מכאב מעצב ומדאגות. כואב לי! עצוב לי! אני בת 24 אהיה בעוד שלושה חודשים ועוד לא זכיתי להיות במערכת יחסים. עוד לא זכיתי לקבל ולהעניק אהבה לגבר. וזה כואב לי! כואב לי! לפני שבוע חגגנו לאמא יום הולדת. יצאנו אני היא ואבא שלי למסעדה - אני בת יחידה שלהם. בשלב מסוים הבאנו לה עוגה עם נרות וביקשנו ממנה לבקש משאלה. אז היא הסתכלה לתקרה ואמרה במילים האלו: " לפני שנתיים החלמתי מסרטן. נלחמתי בשביל להישאר בחיים ולזכות לחתן את הבת שלי ולראות ממנה נכדים בבקשה המשאלה שלי אלוקים שתשלח לבת שלי זיווג, אל תשאיר אותה לבדה " ( וואי אני כותבת את זה והדמעות שלי רק מתחזקות ) וכמו שאתם מנחשים גם באותו רגע אף עיין לא נותרה יבשה. כולנו בכינו. היא הוזילה דמעה, לי ירדו דמעות ואפילו לאבא שלי ירדה דמעה. אז חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה " אמא אני לא יודעת אם אזכה לעמוד מתחת לחופה, ואם יום אחד יהיה לי גבר אבל אני מבטיחה לך שאני יעשה הכל כדי לנסות להגשים את רצונך שהוא גם רצוני " ואני באמת לא יודעת אם אזכה, אני כבר במצב שאני כבר לא מאמינה שיום אחד אזכה להתחתן, שאהיה אמא, ובכלל אני כבר כ"כ מיואשת שאני לא מאמינה שאזכה לאהבה. עכשיו אני אתן לכם רקע קטן למה אני עוד מעט בת 24 ועוד לא היה לי חבר אף פעם. אז ככה בגיל 12 עברנו עיר ובמשך 8 שנים חוויתי חרם חברתי קשה ביותר שגרר מצב שלא רק שבנים לא מתחילים איתי, גם חברים לא היו לי. מצב שנמשך עד הצבא שלא היו לי חברים. ולמעשה רק לאחרונה ( לפני שנה בערך ) התחלתי לאסוף את השברים ולהכיר חברים כיום יש לי 2 חברות טובות וכמה ידידים בנים, וגם לנסות להכיר חבר. מעבר לכך אמא שלי חלתה בסרטן, אבא פירנס את הבית ואני נאלצתי להיות איתה בטיפולים כך שלא היה לי פנאי להכיר בחור. ואז שחשבתי שהכל מסתדר. בגיל 23 ( אני עוד 3 חודש יהיה 24 ) החלטתי שהגיע הזמן להכיר משהו. לרגע לא חשבתי שאני הולכת לעבור מה שעברתי, אני לא ילאה אתכם יותר מדיי אבל אספר לכם בקצרה קצת ממה שעברתי כדי שתבינו למה אני כבר לא מאמינה שיום אחד אתחתן, שאהיה אמא ובכלל לא מאמינה ולא מצפה כבר שתהיה לי אהבה, אני כ"כ שבורה כבר.
אז החלטתי לצאת לדייטים במטרה להכיר בן זוג לקשר רציני. הלכתי עשיתי כמה צילומים מקצועיים אצל צלם כולל מאפרת ועיצוב שיער עלה לי יחד אלפיים ש"ח. ופתחתי פרופיל בכמה אתרי הכרויות מוכרים, באתי בכ"כ מוטיבציה ובסוף קרה ההפך.
1. אז הדייט הראשון שלי - היה בחור שהתחיל איתי, קשקשנו שבוע בטלפון ואז יצאנו לדייט ראשון. הבן אדם השקיע מאוד. מסעדה טובה. דיבר לעניין, ליווה אותי עד האוטו ואחכ חצי שעה התקשר לשאול אם הגעתי הביתה. מה אני יגיד לכם הייתי בעננים. חשבתי שהקוביה שיחקה לי 6 על 6 על הדייט הראשון. ובאופן כללי כן הייתה לי משיכה לבחור. ואז דייט שני הבחור הראה לי מאיפה משתין הדג. קבענו להיפגש באפב בדיזינגוף הבן אדם בא מסומם, שתה שם כמו קיטור היה שיכור. ורק ניסה של הערב להשכיב אותי. ממש התחיל למזמז אותי ושאמרתי לא דיי הוא לא הפסיק, הכריח אותי לשתות צייסר כל שנייה וכשאמרתי לו שאני לא רוצה הוא אמר שאני סתם ילדונת טיפשה שלא מבינה בהנאות החיים, ואז הגיע השלב שהוא דחף את הלשון שלו לפה שלי ונישק אותי צרפתית בכח. פה כבר הבנתי שאני נשייה לפני חס וחלילה או** ופשוט הדפתי אותו ממני, ניצלתי את זה שהוא הלך שנייה לברמן וברחתי משם, רצתי התחבאתי ליד בניין הזמנתי מהר גט טקסי שהגיע למזלי מהר. וזה היה הדייט הראשון שלי, ויותר טראגי שהנשיקה הראשונה שלי הייתה לא מתוך אהבה אלא מתוך כפייה ובכח, אבל זה הגורל שלי. והכי כואב שלמחרת כתבתי לו נורא פגעת בי והוא עונה: מותר לי להנסות לגרום לבחורה להיות שיכורה כדי להשכיב אותה זה לגיטימי
2. דייט שני: גם בחור שהכרתי באונליין ויצאנו לדייט, ובאמצע הדייט הוא אומר לי " מאמי בואי נעשה שנייה וידאו שתגידי לי וואי נשמאמי איזה כיף לנו יחד " אמרתי לו למה? אז הבחור בשיא הטיפשות שלו מודה שהוא רוצה לעשות סרטון ולשלוח לאקסית שלו שתקנא, ששאלתי אותו מה הקטע הוא אמר שהם אמורים להיפגש למחרת כי היא רוצה לדבר איתו. בקיצור ניסה להשתמש בי ככלי לגורם לא לקנא ובעיקר בזבז את זמני
3. דייט שלישי: באתי לראיון עבודה ולפני שנכנסתי למראיין היה שם בחור שהתחיל איתי והחלפנו מספרים, דיברנו כמה ימים בטלפון ואז נפגשנו לדייט. למחרת אני שולחת לו הודעה : " היי מאמי היה כיף מאוד אתמול, מתי אפשר לעשות איתך ערב סרט רומנטי " לא עברו 10 דק אני מקבלת שיחה לטלפון שלי בחורה צורחת עלי את נשמתה וטוענת שהיא חברה שלו ואם עוד פעם אחת אני יתקשר אליו היא תדאג לטפל בי
סה"כ 3 דייטים יצאתי בחיים וכבר התאיישתי! אבל תראו מה חוויתי וזה אחד אחרי שני. כאפה אחרי כאפה, את מנסה להתאושש מאחת וכבר מקבלת את הכפאה שנייה. ופשוט קשה לי כולם סביבי בזוגיות ורק אני לבד. זאת מתחתנת, ההיא קיבלה הצעת נישואין, אלו מעלים תמונה שלהם ביחד. ורק לי אף פעם לא היה משהו, רק אני חוזרת לבית ריק. אני חלילה לא מקנא באף אחת, ואני ממש לא רוצה חבר כי לאחרות יש ממש לא, אני רוצה כי גם לאי מגיע אהבה! ומה ביקשתי לאהוב? אני כ"כ רוצה לאהוב מה לא מגיע לי? אני כבר לא בטוחה שאזכה להתחתן אבל לפחות אהבה ראשונה שתהיה לי מה גם זה לא מגיע לי? גם במשפחה בשני הצדדים כולם בזוגיות ארוכה ורצינית וחלק כבר נשואים, וממש לא רחוקים מגילי. חלקם כמוני בטווח של 24-25 חלק 27+ כן יש לי 15 בני דודים מצד אמא ועוד 10 מצד אבא. ורק אני לבד! ושוב אני לא רוצה משהו כי לאחרים יש אני רוצה כי גם לי מגיע! והכאב שלי והדמעות שלי נובעים מזה שאני רוצה אהבה ואין לי, מזה שאני בת 24 תכף ועוד לא זכיתי לאהוב, מזה שאני דואגת ומפחדת לא להתחתן ולהיות רווקה ערירית שמזדקנת לבד, מזה שאני מפחדת שיום אחד אסיים את הסיפור שלי מבלי שחוויתי אהבה, מזה שנמאס לי להיות בתולה, מזה שאני מפחדת איך להביא ילדים. גם בעבודה יש איתי עוד 3 בנות בצוות כולן אמהות טריות ונשואות אחת בת 39 עם ילדה ( התחתנת מאוחר ) אחת בת 27 עם 2 ילדים ואחת בת 25 בהריון. הן כל היום מדברות על הורות, על בוגבו, על במבה לתינוק, על מוצצים, על חיתולים, על הבעל. ואני מה איתי אני? אפילו אהבה ראשונה לא הייתה לי! כל שיחה שלהן זה כאפה בעיטה לפנים שאת פתאום מבינה שאת עוד רגע בת 24 ואת מזה רחוקה מלהיות אמא. לפעמים שהן מדברות אני אומרת לעצמי בלב ( ימכוערת יטיפשה יאפס ימפגרת יטמבלית יבחורה שאף גבר לא רוצה ולא ירצה .. את יש לך פרצוף לדבר על בוגבו ומוצצים? את בחיים אל תזכי יאפס ימכוערת ) ולא אני לא מכוערת, אני מאוד משקיעה בטיפוח שלי. אבל כל המצב הזה גורם לי כבר לחוסר ביטחון. אני כבר מתחילה להרגיש לפעמים מכוערת וטיפשה הרי בחורה שאין לה גבר או שהיא לא יפה או שהיא טיפשה ואין למה מה להציע. ואני למרות שאני משקיעה מאוד בטיפוח אצלי זה א ב לפעמים יורד לי הביטחון מהמצב ואני מרגישה מכוערת.
בקיצור אני רוצה זוגיות רצינית, אין לי דרישות חוץ משיהיה גבר מכבד עם כבוד לבת הזוג. אני לא רוצה משהו שיציע לי אחרי שנה, אבל גם לא מחפשת סטוצים. אני מחפשת קשר רציני במטרה שכן אפשר לדבר יום אחד על חתונה. אני מאוד רוצה לזכות לעמוד תחת חופה וקידושין, להביא ילדים, ללבוש לבן. ואני יודעת שאני אדם מאוד חם ומעניק והגבר שיזכה בי יקבל ממני הרבה חום ואהבה במיוחד שאני כ"כ צמאה להעניק חום ואהבה לגבר. אפילו קניתי טבעת נישואין לגבר ששמורה אצלי בארון ואותה אני מקווה יום אחד להעניק לבחיר ליבי תחת חופה וקידושין בחילופי טבעות. אפילו גם כתבתי לו מכתב ( שעוד לא סיימתי - כי הוא עוד לא בא ועוד אין לי חוויות איתו ) אבל הפתיחה שלו היא כזאת: " ( שם שלו .. זה אדע שהוא יבוא ) אהובי, המלאך הפרטי שלי, האושר שלי, זכיתי להכיר אותך אחרי שכבר כמעט וויתרתי. אני כ"כ שמחה שהגעת לחיי, מאז שאתה חלק מהם, העצב הפך לשמחה, החושך הפך לאור. ( זה הפתיחה - את השאר אני מקווה לזכות למלא אחרי שהוא יבוא - הבחור )
באמת אני מאוד מאוד מאוד רוצה בן זוג. אני לא אדם שבנוי להיות לבד, ובאמת מעניין מי יזכה לקבל ממני את הטבעת הזאת ולמי אני יביט בעיניים שנעמוד בחופה ואני יתן לו יד ויקריא לו המכתב הזה. תכתבו לי כל מה שאתם רוצים. וגם לגברים כתבתי סקר אם תוכלו לענות בנוסף