אנחנו בטוחות שאח של בעלי מנהל קשר עם גיסתי, אבל אולי זה רק דמיון שלנו?

אני ממש לא יודעת מה לעשות. צריכה עצה מאנשים עם חוכמה.
אני נשואה ומהצד של בעלי יש לי 4 גיסות. 3 גיסות שנשואות לאחים של בעלי, ועוד גיסה אחת שהיא אחות של בעלי. אני מסתדרת עם כולן והאמת היא שכולן מסתדרות עם כולן וזו משפחה נורא מגובשת וכולם תמיד עוזרים לכולם ובאמת תמיד יש אווירה טובה שכיף לבוא לשם ואנחנו אפילו קובעות מפגשים, יציאות ביחד. יש גיסה אחת (אשתו של אח של בעלי) שאני קרובה אליה ממש ואנחנו יותר מגיסות אלא חברות ממש טובות.
הסיפור התחיל לפני שנה וחצי, בערך כמו לפני שנה וחצי - שנתיים שמתי לב שאחת הגיסות שנשואה לאח של בעלי, יש קשר אחר עם אח אחר שלו. והאח הזה שיש בניהם קשר נשוי לגיסה הזו שהיא חברה טובה שלי.
אני לא אישה פרנואידית או היסטרית, אבל משהו בתחושה הממשית שלי היה תמיד לא טוב לגביהם. אם זה שכל פעם שהיינו רוצים לארגן משהו הגיסה הספציפית הזו היתה שואלת אם הוא יבוא? (האח השני, ורק עליו היא היתה שואלת), אם זה ששמתי לב שהרבה פעמים יוצא להם "להעלם" ביחד - נגיד שעשינו על האש ליד הבית, ונגמרו הפחמים אז הוא אמר שהוא קופץ לבית של חמתי להביא, אז היא נזכרה שיש לה פיפי, זה לגיטימי לגמרי ולא מעלה תהיות אם זה קורה פעם אחת אבל שמתי לב שבאופן קבוע הם נעלמים ביחד. וזה היה בדרך אגביות כזו וספונטניות שלא נראית ספונטנית, במין אה אתה הולך לשם? רגע, גם אני צריכה משהו. אני אבוא איתך.
לא באמת עשיתי עם זה שום דבר כי אמרתי שאני היחידה ששמה לב לזה אז כנראה זה פאק שלי, ולמה שאח ילך עם אשתו של אח אחר שלו? הרי היא נשואה לאח שלו, והאח השני נשוי גם. והייתי בטוחה שאני מדמיינת. שניהם נשואים והם רק משפחה.
היתה פעם אחת שנסענו למקום מסוים כדי לארגן מסיבת ים הולדת לחמתי במקום מסוים שרצינו לסגור לה, אז האח הזה הלך, היא התנדבה להגיע כי בעלה היה בעבודה, ואני הייתי בחופשת לידה וחיכיתי רק לצאת מהבית אז יצא ככה שנסענו שלושתנו לראות את המקום ואיך הוא.
אז הם ישבו מקדימה ואני ישבתי מאחורה, ובאיזשהו שלב התבייתתי בשיחה בוואטסאפ עם חברה ועם האוזניות שלי ולא דיברתי איתם, והם דיברו וצחקו, וצחקו, ונתקענו בפקק אז הוא אמר שכואב לו על הגב אז היא אמרה לו רוצה שאני אעשה לך מסאג' אז הוא אמר לה כן תעשי לי מסאג' בבול... ואז הוא עצר את המילה שהוא בא להגיד כי נראה לי שהוא פתאום נזכר שאני באוטו, ואז היא התחילה לצחוק בקולי קולות ולהגיד לו לא אתה מפגר, ואז הוא אמר לה בשקט לא היא עם אוזניות. ואז הם הפכו את זה למין קטע של צחוק כאילו זה סתם. אבל הוא בא להגיד לה תעשי לי מסאג' בבולבול. 100%.
היתה עוד פעם שהם היו בחצר של חמתי וכולם היו בתוך הבית בחג מסוים, וחמתי אמרה לי שנפלו לה מלא עלים בחצר מאחורה בגלל הרוחות וריחמתי עליה אז אמרתי אני אצא ואנקה רגע עם המטאטא. אז כשנכנסים לחצר יש את החצר ובצד ימין יש מין נישה כזו עם כיור ופח, שמי שנכנס למרפסת לא בהכרח רואה את מי שנמצא בתוך הנישה עד שזה מהנישה לא יוצא אליו. אז הייתי ליד הכיור ואמרתי אני אנקה כי היה מלא חול, הדלת היתה פתוחה, יש חדר שצמוד לחצר, זה בעצם חדר שדרכו יוצאים לחצר, ודרכו גם נכנסים מהחצר בחזרה הביתה, אז שמעתי רעשים מתוך החדר הזה וגיסתי חיפשה איזה משהו בחדר וצעקה חכו אני חייבת להראות לכם ואז היא עמדה חיפשה משהו במדפים, באתי לצאת לשאול אותה מה היא מחפשת ואז הוא נכנס במהירות עבר נתן לה פליק על התחת ויצא לחצר (זה היה מול הפרצוף שלי), ואז כשהוא ראה אותי הוא הסתובב אליה ואמר אופס...את לא אשתי. וזה היה נראה כל כך מצוץ מהאצבע וכל כך מומצא, כי רק כשהוא יצא לחצר וראה אותי הוא נכנס לשוק רגעי ואז אמר אה סליחה את לא אשתי.
הלכתי וסיפרתי את זה לבעלי ויום אחד לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו תקשיב. בין אשתו של אח שלך לאח אחר שלך קורה משהו ואני יודעת את זה. פשוט שמים לב לזה וכבר כמה פעמים שתפסתי אותם. בעלי גיחגך על זה צחק, לא האמין לי ואמר שאני פרנואידית, השליך את זה על הלידה שמאז הלידה כנראה שנהייתי הורמונלית ואני רואה דברים בצורה לא נכונה, אמר שלא שמעתי טוב באוטו כי הייתי עם אוזניות, אמר שלגבי הפליק יכול להיות שהוא באמת התבלבל וחשב שהיא אשתו, ושהם מסתדרים טוב ביחד ותמיד צוחקים אבל שניהם נשואים ואין דבר כזה אצלהם במשפחה.
ואני נשארתי עם מה שאני חושבת בתוך הלב וכל פעם שוב ושוב הייתי רואה כל מיני דברים מוזרים אבל הייתי מתעלמת כי אולי שכנעתי את עצמי שזה לא באמת ככה.
התפנית מגיעה שלפני חודש וחצי בעלי מקבל טלפון ב1 בלילה, ובעלי ישן חזק זה טלפון שלא מפסיק לצלצל אחד אחרי השני, מספרים לא מוכרים, קמתי ואני עניתי לטלפון ומהטלפון דיבר איתי מישהו שאמר לי שאח שלו עשה תאונה עם הרכב באמצע כביש מהיר אלה היו שני נתיבים דו סטריים ומסיבה לא ידועה רכב אחר סטה לרכב השני והם התנגשו ואח שלו מתוך האמבולנס ביקש שיתקשרו לבעלי. הוא אמר יש פה עוד אישה איתו שגם היא איתו באמבולנס. והוא ביקש שאח שלו יגיע לבית חולים לבד.
בעלי הלך לבית חולים אני נשארתי בבית עם הילדה, מתקשרת לבעלי לקבל עידכונים ומה בעלי אומר לי בטלפון? את לא מאמינה מי איתו בבית חולים. אני אומרת לו נו מי? והפלא ופלא הוא אומר שזו הגיסה.
אני שמעתי את זה וקיבלתי צמרמורת, לקחתי את עצמי איך שאני ביחד עם הילדה ולא שהיא ישנה לקחתי אותה בעגלה ואמרתי זהו אני הולכת לבית חולים להבין מה בדיוק קורה שם. הגעתי לבית חולים היו שם שוטרים והנהג השני היה אדם מבוגר בערך בן 60 לחוץ כולו, נסע אחריהם לבית חולים, בכה שם, אמר אני לא אשם אני לא עשיתי כלום, הם נסעו בנתיב הדו סטרי ופתאום הם סטו למסלול שלי, אני לא שתוי ולא עשיתי שום דבר, איך שהגעתי הוא נפל עלי ואמר אני בן אדם אחראי אני באתי ישר לבית חולים אני לא יכול לישון בלילה, אני רוצה לדעת שהם בסדר, הם התמזמזו באמצע הנסיעה ופתאום הם סטו עם הרכב שלהם. ומה העניין הכי תמוה? איך הם הגיעו אחד לשני באמצע הלילה, ולמה האח דווקא ביקש שבעלי יבוא לבית חולים, הוא לא התקשר לאשתו, לא התקשר לאח שלו שזה בעלה, לא התקשר לאף אחד רק לבעלי וביקש שבעלי יבוא לשם.
ואז הנהג שינה את גרסתו אחרי שעה ופתאום אמר אולי הם לא התמזמזו אני לא בטוח. יכול להיות שלא שמתי לב ואמרתי את זה מלחץ. אבל מה שבטוח זה שהוא סטה לנתיב שלי, עשו לנהג בדיקת אלכוהול והוא לא היה שתוי משום סיבה וגם הם לא היו שתויים. ואז בעלי אמר לו מה עשית איתה באמצע הלילה? ואז התחילו להמציא סיפור כזה: היא יצאה מהבית ביחד עם חברה שאספה אותה והוא הלך לאכול עם חברים, במסעדה כל אחד אכל בנפרד ואז הופ הם נפגשו והחליטו שהוא מחזיר אותה הביתה כי לחברה אין הרבה דלק באוטו. הם מ2 ערים שונות (אמנם צמודות) אבל בכל זאת זמן נסיעה, ומה הסיכוי שבאותו מקום באותה שעה הם ייפגשו במסעדה ובמקרה החברה תישאר בלי דלק באוטו. ואז הגיע החבר שלו, שאלתי אותו אם הוא היה איתם במסעדה: אז הוא אמר איזה מסעדה? לא היינו בכלל במסעדה. ישבנו ואחרי חצי שעה הוא הלך. אחרי כמה זמן עוד אחד שמשנה את גרסתו ואמר: אנחנו ישבנו במסעדה. כשאמרתי שישבנו התכוונתי למסעדה, אנחנו ישבנו במסעדה, ואז היא הגיעה, ואז הוא החזיר אותה הביתה, אמרתי לו אבל כשבאת לא אמרתי מסעדה אמרת ישבנו אז הוא אמר התכוונתי שישבנו לאכול. אני הייתי איתם ביחד. הייתי במסעדה הזו. כאילו מה יותר שקוף מזה שהוא לא סתם בא לבית חולים אלא בא בתור "עד" ו"סיפור כיסוי" כדי להגיד אני הייתי שם וראיתי שהיינו במסעדה.
אני הייתי בהלם מסיפורי הגרסאות שהתחלפו שם, כל אחד שינה את דעתו. הנהג (שפתאום אמר שהם לא התמזמזו- אולי שילמו לו כסף?) החבר (שדיבר איתי לפני שתיאמו גרסאות), הכל שם היה כל כך מפוברק והצגתי ברמות.
ואז כמובן שהסיפור הזה הגיע לבעלה וגם לגיסתי, אבל הם שיחקו על עניין שהתראו במסעדה ומשם החזיר אותה הביתה ואז קרתה התאונה.
גיסתי השניה, התקשרה אלי למחרת כי היא ידעה שהייתי בבית חולים, והיא היחידה שנדלקה לה נורה אדומה והיא אמרה אבל לא יודעת, זה נשמע לי קצת מוזר שהם היו ביחד, ונפגשו בדיוק באותו מקום והם בכלל לא מאותה עיר, ובמקרה הוא החזיר אותה הביתה בשעה 1 בלילה. ומוזר שהוא התקשר לבעלך שיבוא ולא לאשתו או לבעלה.
אז אמרתי לה נכון יש בסיפור הזה הרבה חורים מסריחים. ואז היא התחילה להגיד עכשיו שאני נזכרת, באמת יש להם קשר מוזר, כל הזמן הם הולכים ביחד, כל הזמן יש בניהם נגיעות של חצי צחוק כזה, סטירות מכות והצקות אחד לשני,
בקיצור היא קלטה את העניין שאני קלטתי כבר שנתיים - בדיעבד.
והיא אמרה שלא מעניין אותה כלום היא הולכת לגיסתי ומספרת לה את זה, את כל מה שראינו ושתחליט היא מה לעשות עם זה. אני אמרתי שלדעתי לא צריך לספר כי זה יכול להרוס את כל המשפחה, ויכול להיות שזה גם לא נכון והיא אומרת שזכותה לדעת עם מי היא חיה. ואז היא פנתה לאח ואמרה לו אני יודעת שיש בניכם משהו.
אז האח אמר את סתם מדמיינת וממציאה דברים ואז בעלה התערב ואמר לה שלא תדבר, והיא טיפוס שמעמיד את בעלה במקום והיא יותר שולטת בקשר הזה, והיא אמרה לו אל תתערב יש פה משהו מוזר, ואז היא הלכה ואמרה לגיסתי שתפקח עין כי משהו לא כשורה מתנהל בקשר הזה, ואז גיסתי שאני הכי מחוברת אליה באה ושאלה אותי אם גם אני שמתי לב לזה ושאני אגיד לה את כל האמת ושהיא כבר לא יודעת מה לחשוב.
אז כל הסיפור הזה הגיע גם לגיסתי (האחות של בעלי) והיא אמרה לגיסתי השניה אסור להאשים האשמות כאלה עד שלא רואים בשעת מעשה. אף פעם לא תפסתם אותו בשעת נגיעה, בחיים לא ראיתם שהם עושים שום דבר מיני, זה לא תפסתם אותם במיטה או מתנשקים או וואטאבר. זה האשמות קשות מידי ואני לא מוכנה לזה.
כשגיסתי (הנבגדת) באה לשאול אותי מה קורה בין בעלה ובין הגיסה ואם גם אני שמעתי משהו מוזר על זה פשוט שיקרתי ואמרתי שלא. אמרתי לה שאני לא יודעת אבל לא נראה לי שיש פה משהו כי פתאום המילים של אחות של בעלי צצו לי בראש.
ומאז אני מסתובבת עם הרגשה שלא הייתי כנה ולא אמרתי את כל האמת. שלא אמרתי שכן יש משהו מוזר שאני רואה כבר שנתיים, שלא אמרתי שכל פעם תפסתי אותם על הכמעט - כמעט נגיעה, כמעט דיבורים, כמעט מעשים, לא אמרתי שום דבר ופשוט שתקתי.
גיסתי השניה אמרה שיצאתי לא בסדר כי זהו הכל צף ואני צריכה לדבר כבר שתבין עם מי יש לה עסק כדי לחשוף אותם. אחות של בעלי אומרת שזה האשמות מגעילות וחמורות.
אני נאמנה לאמת שלי ולמה שהעיניים שלי רואות והאוזניים שלי שומעות כבר שנתיים, אבל האם אני צריכה ללכת ולספר את זה? הרי זו לא אני שבאתי וסיפרתי, זו גיסתי, ככה שלא אני יצרתי את הבלאגן הזה - אז עכשיו אני צריכה לדבר ולהגיד שגם לדעתי זה מוזר? או פשוט לשתוק?
יכול להיות שאנחנו באמת - נפלנו על רצף אירועים מקרי בהחלט והכל פה בכלל תמים והתנפח פה סיפור סתם? או שיש אמת בדברים שכל אחת חשבה לעצמה?
מה אני צריכה לעשות? בסופו של דבר, אני לא רוצה שאף אחד ייפגע.