מאוהבת בבחור אגואיסט, יודעת שהוא לא בשבילי אבל לא יכולה להפסיק. מה לעשות?

אני בת 27 ולפני כשנה הכרתי בחור לאחר 4 שנים של חיי רווקות ולאחר פרידה קשה, הסכמתי לתת לעצמי צ'אנס להכיר גבר חדש ולשכוח את העבר, ותאמינו לי שזה היה קשה!
בדייט הראשון הוקסמתי, אין הרבה גברים בימינו שמביאים שוקולדים לדייט ראשון, ואפשר להגיד שזה קצת עשה לי את זה.
בדייטים הבאים היה ממש כיף והיה משיכה מינית מטורפת (אחת המטורפות שהיו לי עד כה)
לאחר מספר דייטים שמתי לב להמון המון חסרונות אצלו: הוא בחיים לא בא לאזור שלי ותמיד היה ממציא תירוץ כדי לא לבוא, הוא בחיים לא שאל אותי מה שלומי ואיך עבר עליי היום, הייתה לי בעיה רפואית שבעקבותיה חזרתי מחופשה בחו"ל, עד היום הוא לא שאל אותי מה איתי ואם הבעיה נפטרה..
אנחנו מכירים כשנה והוא עד היום לא יודע אם למדתי משהו או הוצאתי תואר באוניברסיטה, הוא פשוט לא מתעניין בשום דבר שקשור אליי.
הייתה תקופה שלא דיברנו במשך כ4 חודשים כי היה לנו ריב מטורף ועד שסוף סוף התחלתי לשכוח אותו הוא שלח הודעה וחזרנו לדבר.
יש לי את כל הסיבות בעולם לא לצאת איתו, ואני יודעת שאם אכנס איתו לזוגיות אני אהיה אומללה כי מדובר באדם אגואיסט מאוד שלא אכפת לו מהסביבה.
מדובר בבחור מסודר, עם דירה ועסק מצליח, ולכן הוא מרשה לעצמו לעוף על עצמו ולזלזל בסביבה,דוגמא לכך זה שאמרתי לו כבר כמה פעמים שאין לנו סיכוי לקשר אמיתי כי הוא בן אדם אגואיסט שדואג רק לעצמו והוא אפילו לא טרח לשאול למה אני חושבת ככה... לא עניין אותו שאני חושבת ככה.

אבל עדיין, למרות הכל, בכל פעם שהוא מסמס או שולח הודעה אני נמסה.
ואני יודעת בתוך תוכי שהוא פשוט לא הבן אדם בשבילי ושמגיע לי הרבה יותר טוב.
ניסיתי כל כך הרבה פעמים לנסות ולשכוח ממנו וכל פעם נשברתי מחדש וסימסתי לו.
בזמן האחרון הוא שומר איתי על קשר רציף, מציע לבוא ולפגוש אותי בסביבה שלי ולעשות דברים ביחד, מראה פתאום נכונות לפתח קשר.. לא אשקר, מצד אחד זה עשה לי טוב על הלב כי אני יודעת שהבן אדם אוהב אותי , מצד שני, אני לא רוצה להיפגע כי בכיתי כל כך הרבה בגללו.

אני מדי פעם אומרת לעצמי להפסיק לשלוח לו הודעות, אבל שאני מפסיקה בכלל לשלוח הודעות הוא תמיד שולח ומתקשר.. ואז הסיפור חוזר חלילה.

אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי, כי להתעלם ממנו לגמרי לא יפתור את הבעיה...
יצאתי למספר דייטים מאז שהכרתי אותו, שום קשר לא נמשך יותר מכמה ימים כדי האידיוט הזה עדיין במחשבות ובלב שלי וזה לא נותן לי מנוח.

אשמח להתייעצות או סתם מילות עידוד.