אני תמיד הייתי רגישה ובכיתי הרבה. אבל במבחנים ממש הצלחתי וקיבלתי תמיד מאיות בלי ללמוד. ובגלל שאמא שלי רופאה ואבא שלי עובד בהייטק, תמיד הם ממש שמחו שקיבלתי תעודות טובות וציונים טובים. ועכשיו אני בכיתה ז׳ והציונים שלי מתחילים לרדת, כל פעם שפוגעים בי, או שאני מרגישה דחויה אני ממש מדוכאת ומרגישה נורא עד שאני מבינה שבכיתי סתם וזה לא כזה נורא. אני גם רוכבת על סוסים ומתחרה, ואני כמעט תמיד מנצחת. אחרי בית ספר אני גם הולכת לבר אילן, אני מפנה את המדיח ומכינה שיעורי בית. אבל בזמן האחרון ההורים שלי ממש לוחצים עלי לעשות עוד ספורט לא להיות במחשב לסדר את החדר ללמוד כל הזמן ללמוד פסנתר ולפעמים אני מרגישה שלא אכפת להם מה אני מרגישה. אני הולכת לפסיכולוגית כבר שנתיים והיא בטוחה שהחיים שלי מושלמים. היו לי כמה ימים ממש קשים בזמן האחרון, הייתי עייפה ועצבנית. ו ובארוחת ערב ההורים שלי רצו שאני אעבור שוב פעם על בשיעורי בית והייתי עייפה ועצבנית אז שאלתי אם אני יכולה לעשות את זה מחר ואז אבא שלי התעצבן אלי והוא אמר ׳וואו זה מדהים כמה מפונקים הילדים היום׳ וזה ממש פגע בי אז התחלתי לבכות, ובגלל שסיפרתי לאמא שלי על זה שהייתי עייפה ועצבנית על כל מיני דברים שקרו לי בכמה ימים האחרונים אז היא ניסתה לומר לאבא שלי שזה לא עוזר וזה אבל הוא המשיך והייתי ממש פגועה אז רצתי אל החדר שלי, וממש נפגעתי אז בכיתי המון ואמא שלי אמרה לי ללכת להתקלח ושנדבר אחר כך אז התקלחתי והייתי ממש עצובה ולא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שההורים שלי לא אוהבים אותי ושאני סתומה והייתי עצובה יותר ויותר ואז חשבתי על כל הדברים שאני עושה וכמה שאני משתדלת אז הבנתי שאני לא מפונקת ואז חשבתי עוד קצת וחשבתי שאולי אבא שלי צודק ואני כן מפונקת ופשוט בכיתי יותר ויותר אז חתכתי את עצמי עם סכין גילוח כדי להסיח את דעתי ואני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה נורא ועכשיו אני מרגישה שאני מטומטמת ושסתם הדאגתי את ההורים שלי ושאני ממש מטומטמת אבל עכשיו כשאני כותבת את זה אני בוכה שוב כי אני יודעת כמה נפגעתי ועדיין פגועה מהמחשבה שאני מפונקת ושאבא שלי צודק, אז אני לא יודעת מה לעשות סליחה שחפרתי בבקשה תעזרו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות