זה לא הוגן. זה לא הוגן שכל יום אני מתעוררת ולא רוצה לקום. אין לי תיאבון, או להפך. אני אוכלת כל היום בלי הפסקה. אני לא מצליחה להנות משום דבר, כל חיוך הוא מאולץ, אני לא מצליחה להתרכז בכלום. כל המוח שלי זה מחשבות אובדניות ואז אני מנסה להעביר אותן. ככה כל יום כל היום
ובכל זאת, אני ניבחנת על אותם דברים, מוערכת לפי אותם מדדים, כמו אנשים שאין להם את הבעיות האלו. כמו אנשים שמסוגלים להתרכז בעבודות ובמבחנים ולא מתחילים להם התקפי בכי זעם ורצון למות מאמצע שום מקום. זה לא הוגן. מה לעשות?? איך לצאת מהמצב הזה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות