היי, יש בי משהו שמצד אחד רוצה בחברה מצד שני מאוד צריך ואוהב את הלבד
אני נשואה, אז רואה את בן הזוג כל יום,נחליף כמה מילים אבל לא נדבר בהכרח אפילו שעה או נעשה משהו ביחד, גם כשעושים אז לא תמיד מדברים ואם כבר אז אני יותר.
אני נמצאת בעבודה עם אנשים טוב לי לראות אנשים על בסיס די יומיומי אבל הרבה פעמים אחרי או בסופש מרגיש לי כוח להתעסק בלטרוח כדי לראות אנשים.
אם כבר מתראים אז אני רוצה לעשות משהו ביחד בגלל זה הכי נחמד לי לראות את אמא שלי או אחותי שיש איתן קשר רציף וגם השיחה זה לא עדכון וגם אפשר לעשות דברים שאנחנו אוהבות.
חברים יש לי 5 ואני רואה אותם פעם בכמה חודשים גם מהצד שלהם, הם בעיסוקים שלהם וענייניהם, ונראה שאין להם זמן או רצון ליותר, לפעמים זה מבאס. כי נראה שבחברויות אחרות בכללי אנשים כן נפגשים על בסיס יותר קבוע.
גם עם המשפחה שלי או הצד שלי בעלי מתראים פעם בשבוע שבועיים ולפעמים זה מרגיש לי יותר מדי, לא מעניין אותי גם איתם וגם עם חברים להפגש הרבה אבל מצד שני כן יותר נחמד לפעמים להיות או להרגיש רצויה בחברתם, אבל מצד שני כשמציעים יותר מדי זה חונק אותי, רוצה את הלבד...
אני רוצה שקט אחרי העבודה, ובסופשים לקרוא ללכת לים לבשל לראות תוכניות לטייל לעשות ספורט להרגיש שלא צריכה כלום מחייב....
אבל הרגשה שזה גם כי הסביבה שלי לא מציעה את במינונים הנכונים לי או לא נענית להצעות שלי, וכן מהצד זה מתסכל לראות את אלה שיש להם חברים קרובים באמת שיודעים באמת מה קורה
אז כל כמה זמן אתם נפגשים משוחחים עם חברים ומשפחה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות