פגעתי לו באמון לא מעט פעמים, מצטערת בכל פעם שזה קורה. הפעם הוא נפגע ממשהו שלא היה לי את הכוונה לפגוע בו בכלל! ייעוץ?

שלום ותודה למי שיכול לקרוא ולתת ייעוץ נעים שבאמת יעזור לי ופחות ינחית אותי, באמת שאני מספיק נחותה , אז אני יותר אשמח לקבלת עזרה.

כמו שהכותרת אומרת - אני בת 18 , מתמודדת עם דיכאונות וסובלת מרקע טראומתי .

בזוגיות מקסימה לצד בחור מאוד רציני בן 21 , רואה עמי עתיד .

היו פעמים לא מעטות שעשיתי טעויות , לא מסוג הבגידה. לא מסוג נשיקה, חיבוק או כל דבר כמו מפגש מאחורי הגב.

הפעם האחרונה הייתה מקושרת לאדם שהיה לי קטע עמו, כמובן שלא פתחתי דיאלוג ולא יצרתי אף קשר. עשיתי משהו שהיה נראה לי לנכון ומאוד הקל עליי במובן הנפשי, תקופה סדרתית של סיוטים , שמאוד העיקו עליי. והציקו לי. ראיתי לנכון שההיסטוריה שלו לא תתרום לאף אחד מהאוהבים שלי , כי הם ממש שונאים אותו. וכך גם אני.
אימא שלי , היית כועסת ישר. והשיחה הייתה חותרת לקללות נטו .
הבן זוג שלי , היה ישר כועס ולא מבין מה פתאום שאני חולמת עליו ?
המסגרת שאני נמצאת בה , הייתה רוצה הסברים לאירוע שעברתי עמו ולא הייתי מקבלת באמת את מה שהיה חשוב לי לקבל , שזה רוגע.

בחרתי להיכנס למשתמש האינסטגרם שלו , עצמתי עיניים , רפרפתי את העמוד למעלה ולמטה בלי להסתכל ולהתמקד. אמרתי את מה שעבר עליי, "זרקתי" במטאפורה את הסיוטים, המחשבות, הפחדים, ההצפות
ופשוט חסמתי אותו ישר.

הבן זוג שלי יודע את רשימת החסומים שלי, יודע הכל . הוא ראה שהוא קפץ למעלה, וטען שאיבד את האמון שלו. נתן לי צ'אנס אחרון.
הוא כל הזמן מטיח עליי האשמות בנדון , מזכיר לי , אומר לי את אוהבת אותו?? חשובה לך הדעה שלו?? יש לך רגשות אליו?? הסתכלת עליו?? את חושבת עליו?? אני לא מסוגלת להכיל את זה, אני רק רוצה שיאפשר לי לתקן את 'הטעות' , לא רציתי לטעות פה. הוא הציף את זה אחרי שבועיים שרצה לבדוק את מערכת החסומים שלי. אני שכחתי מזה. כי לא ראיתי שום סיבה להיתקע, ושיקרתי לו ברגע שהבנתי שהוא כועס מהבהלה והפחד ששוב אקרוס מהסיטואציה הקשה הזאת, גם אמרתי משפט שהוא לגמרי לעגני וגנאי , "מה נכנסתי לראות את השרירים שלו?! ברור שלא, חסמתי ישר". והוא ישר פירש את זה לכיוון "אז הפלת את עצמך ברגע שאמרת את זה עכשיו, נכנסת להסתכל לו על השרירים !!" וזה כל כך לא היה הכוונה, פשוט כל מילה שאני מוסיפה רק מחריפה לו וחבל לי,

לא משנה כמה אני מתנצלת , מדברת, מסבירה, הוא לא מפסיק, ומקשה עליי לעשות לנו טוב. אני אעשה את החלק שלי ויתקן את הטעות, למרות שלא הייתה אף כוונה לפגוע הפעם! ואף כוונה להכאיב לו! אני אוהבת רק אותו, חושבת רק עליו, רוצה רק אותו. ובאמת שעשיתי שינוי ונתתי לעצמי יותר בסיס ופחות מעידות בקשר, לא נתתי לנפש שלי להתעלות עליי, לא רציתי לפגוע בו יותר. ועכשיו אני פשוט אבודה בטוח עצמי..

הרקע שלי מסביב עם המשפחה והקרובים ובכלל עם עצמי, הכל רגיש ושברירי. ובאמת כואב לי עליו על עצמי ועל הזוגיות המקסימה , אני מרגישה שאנחנו עוברים תהליך מייסר מאוד אחד עם השני, והלוואי והוא לא היה צריך לקרות.
ושאני אומרת את זה, הוא אומר לי שאני הבאתי את זה .
לא התכוונתי להביא דבר, הכוונות היו טהורות מתמיד.
זה מייסר, ירדתי במשקל. אני מדוכאת. ומרגישה דועכת ולא נאהבת, מתגעגעת לאהוב אותו. רוצה לישר קו, אין לי בעיה להתנצל על משהו שבכלל לא הייתה לי כוונה לגרום לסיטואציה להיות נפגע ומתנצלת . אוף, אני ממש מותשת מכך.

טיפים לעזרה? רוצה שהוא ירגיש בטוח איתי, והוא באמת בטוח. עברתי שינוי בחודשים האחרונים, הוא הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים.