שלום לכולם,
הכרתי מישהו שגדול ממני בכמעט עשור, שכנראה התאהב בי מהר מדי.
יש לציין שאני זאת שהתחילה איתו ושיזמה את השיחות הראשונות.
הוא מגדיר את עצמו כביישן נורא ומופנם וכאחד שמפחד להיפגע בגלל מערכות יחסים כושלות שהיו לו בעבר.
הוא נוטה להיות "אובר נחמד" בצורה קצת מעיקה, בנושאי שיחה שלנו תמיד הכל חוזר על עצמו (לא יודעת אם זה כי אין כימיה או נושאים משותפים או כי הוא סתם ביישן ואין לו אומץ לפתח שיחה אז הוא כל פעם חוזר על אותו משפט).
יש לו מין דיסלקציה שמתבטאת בכתב ובדיבור. במקום לדבר באות ש' מדבר באות ס', ומלא שגיאות כתיב בסמסים. קצת מגמגם.
אני חושבת שאולי יש לו טיפה בעיה של אוטיזם קל, המבנה של הידיים שלו מוזר קצת- האצבעות מתעקלות.
הוא ממש רגיש, ואפשר לומר שאני הגבר כביכול והוא האישה במערכת יחסים הזאת.
אני יודעת שיש לו כוונות רציניות, הוא מכבד אותי, זמין אליי תמיד ולא משחק משחקי אגו.
כל הזמן הודעות של בוקר טוב, לילה טוב.
אני יודעת שאני יותר אינטליגנטית ממנו וזה לא בקטע מתנשא. ממש לא. זה פשוט משהו נורא שקוף ביחס אליו (לצערי הרב!!!!!). אנחנו מכירים רק חודש וכבר יש לו רגשות אליי.
יצאנו סה"כ שלושה פעמים ועוד עם חברים- יצא לנו להתנשק וזה הכל.
חוץ מזה כשהוא לא איתי, אני לא חושבת עליו ומתגעגעת.. לפעמים הוא קופץ לי במחשבה, כי בכל זאת- אני לא יודעת לאיזה כיוון זה הולך.
בקיצור רציתי לשמוע מה דעתכם.
אם אני מגזימה וחיה בסרט ושהוא בסה"כ בן אדם באמת טוב ואני לא קולטת את זה או שפשוט יש לו אולי בעיה אמיתית/ שאין לי משיכה אליו.
חשוב לציין שהוא נראה מאוד טוב וכנל גם אני.
לו היו שני קשרים רציניים ואני לעומת זאת בתולה, זה גם חלק מהעניין של אולי אני נרתעת מקשר שיכול להיות לי טוב בו באמת.
כמו שאתם רואים יש לי הרבה שאלות בראש..
אני לא יודעת מה לעשות.
לתת לזה צ'אנס איתו? יש סיכוי לקשר?
בחיים לא הגעתי לסיטואציה כזאת ואני לא רוצה לוותר על משהו טוב ומצד שני אני לא רוצה סתם למשוך אותו אם זה לא זה!
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות