היי לכולם, לא חשבתי שאגיע למצב שאני שואל כאן שאלה אבל אני מרגיש די אבוד...
הסיפור הוא כזה, אני נשוי כ-3 שנים ולאחרונה נולד לנו תינוק חמוד בן חודשיים, יש המון קושי בבית, התינוק סובל מגזים, הרבה בכי, מעט שינה.... הדברים הרגילים.
הבעיה היא שלדעתי אשתי ממש עצבנית, לפעמים אני די בטוח שהיא סובלת מדיכאון אחרי לידה, אני עוזר (לדעתי) הרבה בבית - כלים, כביסות, זבל, קניות, סדר וניקיון.... וגם עם התינוק אני עוזר לא מעט (היא מניקה אז מה שאפשר....) הבעיה היא שכל דבר שאנחנו מדברים, אם הדעות שלנו שונות אז היא נכנסת לעצבים, צעקות, צרחות ובכי, זה פשוט סיוט, הגעתי למצב שאני פשוט לא נהנה מהחיים שלי כלל וכרגע חושב רק על זה שאני רוצה שהדברים ירגעו בבית לטובת התינוק .... עצוב לי, באמת עצוב לי.... חשוב לציין שעוד מתקופת ההריון התחילו קשיים ושמתי לב שהיא ממש עצבנית, אין בינינו אינטימיות בכלל, היא מסתובבת כל היום עצבנית ועם פרצוף חמוץ וטוענת שאני מוריד אותה למטה, שאני מדכא אותה ושאני מבקר אותה על כל דבר (ולדעתי אני בן זוג יחסית נוח בהשוואה לסיפורים שאני שומע מאנשים מסביבי) ....אני אולי לא מושלם (מי כן?) אבל אני לא מבין למה מגיע לי היחס הזה .... אני ממש ממש סובל !
מה אתם מציעים לי לעשות ? כי נכון לעכשיו המצב על הפנים ואנחנו רבים כמעט כל יום-יומיים... אגב חשוב לציין שכלפי חוץ היא נראת כאילו הכל בסדר ואני מרגיש שרק אני חוטף את "הפיצוצים" ואילו כלפי חוץ אני די בטוח שאנשים מבינים שעובר עליי משהו לא טוב .... אשמח לדעה של בעלי ניסיון.... תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות