בוא נתחיל מזה שאני ממש לא בן אדם דכאוני, להפך אני כל הזמן מנסה למצוא את הטוב בכל דבר, אבל יש את הרגעים האלה שאתה נשבר, לא מבין בכלל למה אתה נאבק, בשביל מה?, בשביל סתם חיים שעוד כמה זמן יגמרו, המחשבות האלה באמת לא עוזבות אותי בזמן האחרון, אולי זה כי אני מרגישה לבד ומרגישה שפשוט החיים שלי לא שווים, אם אין אנשים שאני חשובה להם, לא שאני צריכה אנשים, פשוט אין אין טעם לחיים אם אין עם מי לחלוק כל מיני רגעים, אני לא מאושרת ואני רוצה להיות, אבל אין לי חברים שאני חשובה להם ושאכפת להם ממני, הם איתי כי הם צריכים ולא כי הם רוצים, כולם עוזבים אותי בסופו של דבר... אני רוצה חבר אחד, אחד שיהיה אמיתי איתי באמת שאני בן אדם טוב ולא מבינה למה כולם איתי ככה? למה העולם רע אלי? אני בסה"כ רציתי להיות מאושרת...זה כל כך קשהה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות