אני בי"ב עוד מעט בת 18..ובזמן האחרון אני מרגישה קרועה..כאילו אני באמת בגיל שלי ונהנת מהחיים ויש לי חברות ועוד מעט אתגייס אבל מצד שני אני מרגישה שאני נשארת מאחור...
כשכל החברות שלי מדברות על בנים או על הנשיקה עם הוא והוא או על החבר או החבר הקודם או זה שהציע להן לצאת אני מרגישה שאין לי מקום בשיחה.
לא היה לי חבר ולא התנשקתי ונמאס לי שאומרים בוא בגישה פתוחה לחיים או נסי לראות מקרוב מה חברותיך עושות שחברים הולכים איתם, או שבכלל נמצאים איתם ורוצים את קירבתם, לא הכל זה בגלל יופי..מה זה לנסות לראות מה הן עושות?אני לא הן והן לא אני.
אני מרגישה שזה לא יבוא. זה פשוט תחושה מבאסת. אני יודעת שיש כאלה עם בעיות יותר גדולות אני מבינה. אבל זה פשוט הורס לי כל יום ויום...אני גם רוצה לספר לחברות שלי ולאמא.
אפילו לא התנשקתי! אני יוצאת אבל אני כן שקטה אבל לא מאוד אלא שקטה במובן שאני יעדיף לשבת עם חברות לקפה או לסרט או במסעדה או בבר לשתות אלכוהול במקום להשתגע במסיבה או להשתכר ולהתמזמז עם מישהו חד פעמית.
כל החברות שלי לאט לאט קורים להן דברים עם בנים ורק לי לא.
גם לי מגיע...אני גם רוצה להרגיש מה זה אהבה,משיכה.....זה הכי נורמלי בעולם.
מה יקרה בצבא?מה אם לא יקרה שוםדבר ואף אחד לא הסתכל עליי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025