שלום אני מיכל גרושה בת 25 ואמא ל-2. יש לי חברים שהיו כמו משפחה בשבילי, אשה בעל ושלושה ילדים מהממים, התחברתי אליהם באופן שבחיים לא התחברתי לחברים, אבל הבעל היה מנסה כל הזמן לגעת בי למרות הפצרות חוזרות ונישנות שיחדל, לרוב הייתי נכנעת בסוף ושוכבת איתו, פעם אחת שלא הסכמתי להיכנע הוא פשוט אנס אותי בכח. אני אוהבת אותם מאוד אבל הבנתי שאין לי את הכוחות לעמוד מולו והדרך היחידה היא להתרחק (גם האשמתי את עצמי על שלא הייתי מספיק חזקה ונכנעתי לו)
שלחתי לאישה הודעה בה אני מבקשת להתנתק ואני לא יכולה להסביר מהי הסיבה (לא רוצה לפגוע בה או בו ולא רוצה ליצור פיצוץ...) אבל כרגע אני חושבת על עצמי והכי נכון לי זה להתרחק, כמובן שאין בה משהו רע ואני ממש אוהבת אותה ואולי יום אחד היא תבין...
לבעל שלחתי הודעה קשה בה נזפתי בו על העוול שגרם לי. ואיימתי שבמידה וינסה ליצור קשר אפנה למשטרה... הוא נעלם.
אבל חברה שלי לקחה קשה וממש נפגעה ניסתה להבין וכשלא קיבלה תשובות שיניחו את דעתה החליטה אף היא להתנתק ממני ואמרה שלעולם לא נוכל לשוב ולהיות חברות.
עד כאן זה נשמע שפעלתי נכון, הראש הוביל...
אבל הלב נשבר לרסיסים אני קרועה, אני אוהבת אותם כל כך, כן גם את הבעל שפגע בי אני אוהבת(לא ברמה הרומנטית, ברמה חברית) גם את האישה שהייתה כמו אחותי ובמיוחד את הילדים שראו בי אחות גדולה. הימים עוברים והכאב מתגבר אני לא יודעת איך להתמודד עם זה לפעמים אני מצטערת שעשיתי את הצעד הזה ומעדיפה להמשיך לסבול העיקר להיות קרובה... איך מתמודדים?? פעלתי נכון??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות