נמאס לי מהגזענות בארץ. כדאי לעזוב? ולאן?

אני לא שואלת במובן של תפצירו בי להשאר. אני באמת מתלבטת. העניין הוא שאני נראית ממוצא אתיופי. אמא שלי ילידת אתיופיה. היא עלתה ב-1979 ואין לי שום זיקה לאתיופיה, אולי חוץ מעניינים הקשורים באוכל. בילדותי לא סבלתי כלל מגזענות. זה התחיל בכתה י'. קצת אחרי שעברנו מהקיבוץ להרצליה. וגם אז, זה היה בקטנה. זה התבטא בעיקר בבדיחות. אחי סבל מגזענות קצת יותר אלימה ברמה המילולית, אבל זה נשאר ברמה המילולית. ועוד הערה חשובה, וסליחה על ההכללה, אבל הגזענים היו תמיד או כמעט תמיד מזרחים ובעיקר מרוקאים משביב ונוה ישראל. אבל מאז זה הולך ומחמיר. במהלך השירות הצבאי גיליתי זן חדש ומכוער של ישראלים וישראליות, שגורמים לגזענים של הרצליה להשמע סובלניים ונחמדים. ומשום מה רובם המכריע של הגזענים נמנים על העדה הזו, שמחשיבה את עצמה מקופחת. לפני כשנה, אחי קיבל מכות מחבורת נערים שקרעו לו את עור התוף והוא היה מאושפז. רק אחרי זה שמעתי מחברה שלו, שאותם נערים החליטו שהוא סודני ושהוא השביע אותה שלא תספר למשפחה על המניע הגזעני וגם לא תקרא למשטרה. כבר כמה פעמים שמעתי שקוראים לו סודני ומסתנן (ודברים הרבה יותר גרועים, אבל אלה כינויי הגנאי השכיחים). הוא שומר את הכל בבטן ומשדר עסקים כרגיל. בחוג ג'ודו הכינוי הרשמי שלו הוא כושי. גם אני שומעת כושית כל הזמן, אני כבר לא יודעת אם להחשיב את זה ככינוי גנאי, למרות שבילדותי לא שמעתי את זה. הקש האחרון היה שביקרתי את אמא שלי בעבודה וראיתי לקוחה שיוצאת עליה בתשפוכת גזענית איומה. זה שבר לי את הלב וגם גרם לי למשבר אישי, משום שניסיתי להגיב לאותה הלקוחה, אבל מה לעשות שהתגובה שלי היתה די עלובה. אני די גרועה בקונפליקטים מילוליים ואותה הגברת היתה חדת לשון וארסית במיוחד. והיא היתה כמובן מעדות המקופחים.
המקרה הזה חוזר לי בסיוטים כל הזמן מאז. והחולשה שלי, חוסר היכולת להגן על אמא שלי, זה הקטע הכי כואב. חשוב לי לחיות במקום שבו אני יכולה לגדל ילדים שלא ירגישו שונים, שלא יהיו מי שינסו לגרום להם כל הזמן להרגיש שונים ונחותים. נראה לי שישראל של היום היא לא מקום כזה. אולי פעם. ורק בקיבוצים או בישובים עם רוב אשכנזי חילוני מוחץ. בשנים האחרונות, אולי על רקע השנאה כלפי מבקשי המקלט שזוכה לרוח גבית מהממסד, או על רקע ההתחזקות של הדתיים או החרדים או אני לא יודעת מה, אני מרגישה שישראל הופכת הרבה יותר גזענית מאשר בעבר. ויש להדגיש - גזענית באופן ספציפי כלפי כהי עור. אני לא מתכוונת למעשיה הנכלולית על השד העדתי שמי שמובילים אותה הם הגזענים הכי בוטים ומרושעים.
אז רציתי לדעת אם זו רק תחושה ונסיון אישי שלי. השיקול היחיד שלי לא לעזוב הוא שיהיה לי מאד קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם לימודים אקדמיים בשפה זרה, בעוד בארץ עם הציונים שלי, אני יכולה ללמוד פחות או יותר מה ואיפה שאני רוצה. ושאלה אחרונה - אם לעזוב, אז לאן כדאי ?
תודה מראש.