אני אציין שאני בתקופה מבולבלת כבר המון זמן, תקופה שבה אני מנסה להבין את העולם, בני אדם, ואיך זה מתקשר ביחד. נתחיל מכך שכשהייתי צעיר יותר הכל זרם.. חברים היכרויות עם בחורות.. הדברים קרו פשוט באופן טבעי ולא ייחסתי להם חשיבות כלשהי. אומנם כיום אני מתחיל לערער בכמה תחומים.. למשל.. מה זה חברות בעצם? אם אני נפגש עם אדם ומדבר איתו.. סימן שאני מחשיב אותו כחבר שלי? לחילופין אם אני מרגיש טוב בנוכחות של אדם מסויים אבל מטבע הדברים בגיל הזה אנחנו ביקושי מתראים.. האם אנחנו גם מוגדרים כחברים? ובכלל חוץ מ2 חברים ספציפיים שלי.. אני מרגיש שכולם חברים שלי מאינטרס אישי שלהם בגלל שלהם אין מספיק חברים או מחפשים להתעצם על חשבוני. אני בתקופה כזאת שבא לי שקט מכולם. לגביי נשים.. מבחינתי אני רואה את ההבדל המהותי בין גבר לאישה.. אני באמת לא מאמין שגבר ואישה יכולים להיות ידידים אלא אם כן כל אחד מסופק בחייו המיניים והרומנטיים. ברגע שלא, תמיד אחד מהצדדים יחשוק בשני. עם נשים לצערי תמיד יוצא שאני מסיים קשרים בצורה רעה... כי מבחינתי אם מישהי מצאה פרטנר שהוא לא אני.. אין לי מה להיפגש איתה ולא להתכתב ולא כלום.. מה אני פרייאר שמנדב את הזמן שלו בחינם? ואיכשהו הן נעלבות מזה.. אבל החיים הקצרים ואני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי. אני כבר מעדיף להכיר נשים נשואות כי אני בחיים לא אנסה לעשות איתן משהו חוץ מקשרי ידידות. מבחינתי למשפחה אין משמעות.. מי שלא טוב אלייך אז זה גם לא משנה אם יש לכם מטען גנטי שונה.. אני לפעמים מרגיש שזה אני נגד העולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות