שלום
קוראים לי סימה. אני בת 22 וגרה עם המשפחה כרגע. תמיד אמרו לי שאני ישירה מדי, בוטה מדי וחסרת טאקט. יכול להיות שזה נכון, אני משערת שאם כולם אומרים את זה אז יש בזה משהו. אני מזמן השלמתי עם מי שאני. חשוב לי להיות נעימה כמה שיותר בסביבת העבודה אבל אני לא רוצה להשתנות כי אני יש בי גם צדדים טובים. אני מאוד נדיבה, אמיתית ןאכפתית כשצריך.
לאחותי ולי תמיד הייתה מערכת יחסים בעייתית, היא תמיד הייתה רגישה ואני פחות. בשנים האחרונות בגלל שאני כבר בגיל שאיפשר לי את זה תמיד פינקתי אותה בימי הולדת עם מתנות יקרות, כסף מסעדות וכד, פשוט כי אני אוהבת לתת מתנות זה עושה לי הרגשה טובה ואני ככה עם כולם. אני אחת כזאת שכשאני יוצאת לקניות אני אראה משהו שיכול להתאים לה (בגד, נעליים, חגורה וכד') ודנה לה בלי לחשוב פעמיים כי היא קרובה אלי בגיל וראיתי בה מאין חברה למרות חוסר ההסכמה בינינו לפעמים. יש מקרים מצד שני שהיא תשים חולצה שלא יפה לה ןאני אגיד, או כל דבר אחר שכנראה יכול להעליב. אני לא רואה למה כי אני אוהבת שאומרים לי את האמת בפנים. בכל אופן לאחרונה היא התפוצצה ואמרה שאני בן אדם אגואיסטי וחסר מצפון ונצלן שמנסה לקנות אותה עם מתנות יקרות בגלל שזה כל כך לא נכון מאוד לקחתי את זה ללב, והחלטתי שמעכשיו אני חא קונה לה יותר כלום ולא עושה לה טובות כי ממילא היא לא מעריכה. אתמול היא איבדה את הפלאפון וביקשה שאתן לה את הפלאפון הרזרבי שיש לי ואני כמובן אמרתי שלא כי נמאס לי לתת ולעשות בלי לקבל הערכה בתמורה. מה אתם אומרים? אני צודקת או שאולי אני צריכה לסלוח על דבר כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות