חברה שלי הרבה פעמים עצובה וגם מפריע לי שהיא לא יוצאת עם חברות ולא מפרגנת לאחרים

היי,
אני בן 27 ואני וחברה שלי(25) בקשר שנה וחצי.
אפשר להגיד שהקשר הוא די טוב - טוב לנו אחד עם השני, כיף לנו, אוהבים אחד את השני, דואגים, תומכים, יוצאים הרבה, מבלים כל סופש ביחד, יוצאים עם חברים וכו'.

אבל כן יש כמה דברים שמפריעים ופוגעים ביציבות של הקשר - אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו במצב של באסה אחד מהשני, לרוב זה נובע ממשהו שמפריע לי בה אז אני מאד ביקורתי ומעיר לה ובגלל שהיא מאד רגישה היא נפגעת מזה ואז אנחנו לא אותו דבר.

בגדול מה שמפריע לה בקשר זה שאני לא תמיד מראה חום ואהבה למרות שאני מרגיש שאני נותן לה הרבה.
אבל מה שאני רוצה לשמוע את דעתכם עליו זה הדברים שמפריעים לי, האם זה בסדר? מה לעשות ?

אם אני מנסה לרכז את 2 הדברים העיקריים שמפריעים לי:
1. אני מרגיש שלפעמים היא לא יודעת לפרגן מהלב - לא בהכרח לי לרוב לי היא מפרגנת יותר לסובבים אותה
היא קצת "קנאית" באנשים שסביבה, בלימודים היא מרגיש בתחרות ונגיד לא תעזור לחברות כדי לקדם את עצמה,
ביציאות עם זוגות אחרים היא תשווה אותנו אליהם, נגיד הולכים לזוג חברים ששוכרים דירה ביחד אז ממש יפריע לה שהם כבר התקדמו והיא תגיד איזה מאושרים הם והיא לא תדע לפרגן אלא תקח את זה למקום של קנאה מקום שלילי (מהצד שלי זה נראה ככה) ושאנחנו לא בסדר.

אני באמת חושב שאם היא תדע לפרגן יודעת, פחות לקנא בדשא של השכן היא תיהיה שמחה יותר, בוגרת יותר ופחות דברים יציקו לה וזה יכול להשפיע על הקשר.

2. היא מאד תלויה בי - היא לא יוצאת הרבה עם חברות - בוא נגיד בממוצא פעם בשבועיים לסושי עם חברה.
הקטע הוא שלפני שהכרנו היא הייתה יוצאת מלא, וזה לא שאין לה חברות, יש לה היא פשוט לא שומרת איתן על קשר.
הם רוצות להיפגש איתן ולרוב אין לה כוח להיפגש איתם. יש לה חברה אחת די קבועה שהיא יוצא איתה פעם בשבועיים לסושי וכל השאר זה דרך הווטסאפ או לעיתים רחוקות מפגש.

זה מפריע לי גם מסיבות אגואיסטיות ש: לחברה שלי אין קשרים חברתיים + היא מאד תלויה בי (נגיד היא תשאר בשישי בערב בבית אם אנחנו לא יוצאים)
וגם מדאגה כלפיה - בסופו של דבר אני באמת חושב שאם המעגל יציאות עם חברות שלה יהיה קצת יותר מתוחזק היא תיהיה יותר שמחה ופחות עצובה

כמובן יש עוד דברים שמפריעים גם לי וגם לה אבל הם שטויות אני מניח שבכל קשר יש את זה - אבל מה שציינתי הם העיקריים.
בגדול אני מנסה לקבל אותה כפי שהיא, אני מנסה לעבוד על זה וזה לא תמיד מצליח כי זה פשוט מפריע. היא לעומתי מאד טובה בלקבל אותי כמו שאני וזה ממש יפה לראות.

הסיבה שאני כותב היא כי אני אוהב אותה ואני מרגיש שיש לנו קשר טוב ופשוט יש כמו רוטינה כזאת בקשר שגורמת לו להיות לא יציב מאותם סיבות שציינתי וזה מתסכל את שנינו.
הייתי שמח לשמוע את דעתכם כיצד עליי לפעול ?
זה לא שאנחנו רבים או משהו וכבר דיברנו על זה מלא פעמים (כל פעם שעולה משהו הדברים עולים וגם מאד קשה לה לשמוע מה שאני חושב כי היא מאד רגישה והיא ישר נפגעת)

במידה ויש דברים לא מובנים אשמח להרחיב בתגובות - חשוב לי לשמוע את דעתכם!
תודה רבה.