היי לכולם
אתחיל בזה שיצאתי לאחרונה מקשר מאוד משמעותי עבורי. קשר שלא ראיתי שיסתיים ככה בצורה כזאת אכזרית. זה נגמר מהסיבה שהוא לא אוהב אותי יותר. הקשר לא היה ארוך אבל זה לא העניין. העניין שאני כן אוהבת אותו. מתגעגעת אליו ולכל דבר קטן בו ומה שהיה לנו. וממש קשה לי. נשברתי לאלף ואחת חתיכות ואני לא מצליחה לחבר את הכל בחזרה. אומרים תני לזה זמן. אני נותנת אבל לא רואה אור בקצה המנהרה החשוכה הזו. אומרים תצאי עם חברים אבל אין לי הרבה. אפילו כמעט בכלל לא. ואלה שכן קיימים יש להם חיים משלהם והעדפות אחרות מאלו שהיה לנו כשהיינו צעירים יותר. אז אומרים לכי תעסיקי את עצמך לבד, וזה מה שאני עושה אבל אני עדיין חוזרת לסופי שבוע לבד עם עצמי. כואבת על זה שאין לי אותו יותר או אף אחד שיפיג את הבדידות הזו. אז אומרים תכנסי לאפליקציות כי ככה מכירים היום. וגם את זה אני עושה אבל אני רק נתקלת ביותר מידי אנשים שרק רוצים דבר אחד.
ואני מפחדת שאני אשאר לבד. בזמן שכולם מתבגרים מתפתחים, מפתחים קריירה בונים משפחה או זוגיות . אני נשארת עם עצמי כי אני באמת לא מצליחה.
ואני מתגעגעת אליו מאוד. כל פעם אני נלחמת עם עצמי לא לשלוח לו הודעה ולנסות לשכנע אותו לחזור. אבל אני גם יודעת שאני לא יכולה להחלם על מישהו שלא נלחם עלי. מה שמצחיק שעלי אף פעם אף אחד לא נלחם. תמיד זה ניצול שקר נטישה.
ואם תגידו שזה נשמע שאני צריכה ללכת לטיפול. הייתי ובזכות זה נכנסתי למערכת יחסים איתו. בן אדם שאני לפני הטיפול כנראה לא הייתה עושה את זה.
חבל שאין סוויצ במח שיכול לגרום לכל הרגש הזה להיפסק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות