בדיכאון קשה מאז שסיימתי אוניברסיטה וחזרתי להורים, איך להתמודד?

*בבקשה לא לפרסם בפייסבוק*

סליחה על האורך, אבל זקוקה לעזרה, מרגישה שאני כבר לא עצמי מאז שסיימתי לימודים קשים אבל מאוד מהנים באוניברסיטה בעיר רחוקה מבית ההורים. חזרתי לגור עם ההורים שלי אחרי שנים מחוץ לבית, ואני מרגישה פשוט אומללה לחלוטין. כל הזמן בדיכאון ורוצה לעזוב למקום אחר. לפני שחזרתי להורים גם עברתי תקופה מלאה בלחץ מהלימודים, אולי התקופה הכי לחוצה שהייתה לי, אבל באופן כללי תקופת הלימודים הייתה כנראה התקופה הטובה ביותר בחיי, חוץ מתקופה קצרצרה שהייתה לי לפני הרבה שנים.

כל פינה בעיר המקורית שלי מזכירה לי זיכרונות רעים מהעבר שלי, אולי גם טראומות שאני מנסה לשכוח, גם טראומות מבית הספר - עשו עלי חרם, עברתי ביריונות קשה במשך כמה שנים וגם כשהייתי ילדה עקב אחרי פדופיל - אבל הצלחתי לברוח ממנו.
מפחדת שאולי אני מנתקת את עצמי מהטראומות שחוויתי בילדות. שבגלל שתמיד הייתי צריכה באמת 'להציל' את עצמי מהאנשים והמצבים הרעים שתקפו אותי - נוצרה אצלי איזשהי חשדנות תמידית כלפי בני אדם, שאני לא באמת מסוגלת אי פעם להיפתח רגשית בפני אנשים, שאני סומכת בעיניים עצומות אך ורק על עצמי.

גם ההורים שלי תמיד היו לא נוכחים. תמיד עבדו ואפשר לומר שגידלתי את עצמי.
חוץ מזה, עברתי לאחרונה פרידה כואבת ומטלטלת מבחור שיצאתי איתו כמה חודשים. חשבתי שאנחנו ממש מתאימים אבל בגלל הנתק שנוצר לי עם עצמי מהילדות שמתעצם מאז שחזרתי לעיר המקורית - הוא נפרד ממני למרות שטען שהוא חשב שאני האחת שלו, הוא הרגיש שאני רחוקה ממנו.

מרגישה ריקנות. תמיד חשבתי שכשאגיע לגיל 26 אדע כבר מה אני רוצה מעצמי ומהחיים שלי, תמיד חשבתי שהחיים יהיו ברורים לי, אבל מרגישה פשוט אומללה, בלי שום עתיד. מרגישה שכל מה שהשגתי בלימודים מחוץ לבית לא קרה אף פעם ושכל הסבל שחוויתי פתאום תוקף אותי בעוצמה.

מתגעגעת לעצמאות שהייתה לי בעיר הזרה, מתגעגעת להזדמנויות החדשות שהיו לי, מרגישה פשוט כאילו אני שוב ילדה חלשה כמו שהייתי. שאני שוב צריכה להתכנס בתוך עצמי כדי להציל את עצמי מהעולם שבחוץ.

אני גם ממש מתגעגעת לבחור שיצאתי איתו, הוא הרגיש שאני לא איתו, שהתרחקתי אבל האמת היא שפשוט נכנסתי לדיכאון ולחץ מהסיבות שכתבתי ולא ספרתי לו והוא לא הבין.

איך להרגיש יותר טוב? היום פשוט התחלתי לבכות בגלל דבר קטן ברחוב. פשוט בכי ללא הפסקה. איך לשפר את מצב הרוח? מרגישה כל כך עלובה וקטנה.