אני בן 30 ועדיין גר בבית ומרגיש שכל ההתפתחות שלי נעצרה בגלל אבא שלי, מגיל קטן הוא לא ידע לפרגן ואם כן זה רק במצבי קיצון/מצבים רנדומליים.
אני בן יחיד ואם להגיד את האמת מאז שאני ילד קטן אני ואבא שלי לא מסתדרים.. כאילו יש את אותה אנרגיה של + ואמא שלי היא ה- שמגשר בינינו.
אבא שלי אולד סקול, אבל בלי קשר לזה הוא בנאדם של לחץ כעס ושליטה... הרבה פעמים הוא כועס כי זה גורם לו להרגיש בשליטה.
אני לא יודע אם יש לי פאקים שהם נטו בגללו או סתם בגלל שאני מאשים את ההורים שלי בבעיות שיש לי.
רק אתמול הוא אמר בנוגע למשו שיש לי לעשות היום בבוקר "למה מה אתה תקום בכלל בשעות האלה?".
קמתי בבוקר בשעה שהייתי אמור לקום, לבד בלי השעון... ואמרתי בשביל מה והמשכתי לישון מרוב שהרגשתי זיפת ושאני לא אגיע לעשייה הזאת גם ככה.
מצד שני חשוב לי לציין שמאז שאני ילד כשהיינו צריכים לתקן משו בבית אבא שלי היה אומר תן לי ועושה בעצמו ואני רק מגיש לו כלים/מאיר עם הפנס... וכל דבר יש לחץ וצעקות... זה מגיע למצב שיש דברים שאני מתקן לבד בבית כי אני רואה שלא קורה כלום.
אתמול התקנתי בית מנורה בחדר שלי אחרי חצי שנה שלא היה לי... וזה אחרי שהוא אמר שהוא יסדר לי.
אין לי מושג כבר מה נכון ומה לא נכון. עזרה בבקשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025