לא יודעת אם צריך להפרד... ממש צריכה עזרה. מה לעשות?

ככה. אני יודעת שאשמע שחצנית אבל הלך לי המון זמן לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי, ככה שאני שלמה עם זה.
אני מגדירה את עצמי כבת זוג די טובה..
אני לא קנאית יותר מדי, אני לא שתלטנית.. אני אוהבת לנהל שיחות גם אם לא מסכימים ומקבלת דעות ולא אוהבת לנהל ויכוחים 'דיקטטורים' (שבגלל שאני בת הזוג אז לכפות על השני את הדעה שלי). אני מתחשבת לדעתי בהמון דברים גם אם הם בעין קומה מבחינתי, אני כן משלמת חצי מהמפגשים, ותמיד שם בשביל בן הזוג שלי. זה משהו אכן לגיטימי אבל שקשה למצוא כיום בעיקר בגיל שלי כי לא הרבה עדיין הגיעו למצב שהם מבינים מה זה בכלל זוגיות.. יכול להיות שגם אני לא מבינה אבל אני מרגישה שאני יותר בוגרת מכמה זה בטוח. אני מרגישה שבן הזוג שלי כן אוהב אותי, אבל אני לא מרגישה שהוא מעריך אותי בצורה הנכונה. הוא לא מגיב כמעט בכלל כשקורה שאני נפגעת ממשהו, ואני ממש צריכה לשאול אותו מה הוא חושב.. מה הוא מרגיש, למה הוא לא מדבר אחריי שאני מדברת 10 דקות על כמה שהוא פגע. לפני כמה ימים הוא היה אמור לעבוד על משהו וביקש את העזרה שלי. כשבאנו לעבוד על זה הוא הזיז את הכל לכיוון שלו, כמעט ולא שיתף אותי בכלום, לא דיבר איתי בכלל והתעלם מדברים שאני אומרת. הוא כן יישם (אחרכ גיליתי) את מה שהצעתי אבל פשוט התנהג בחוסר תקשורת ושיתוף פעולה מוחלט. חלק מהזמן היה גם בטלפון. התווכחנו על זה וממש התבאסתי ואחריי איזה 20 דקות שדובבתי אותו לדבר על מה שהוא חושב הוא התנשף ואמר שהוא מצטער וזה גם די פגע בי. "אין לי מה להגיד" זה מה שהוא אמר. אחרכ חזרתי הביתה ויצאתי אחרי שניה ואמרתי שאולי כדאי שנמשיך את הערב בצורה אחרת שהמפגש יזכר לנו בתור משהו מצחיק ויפה ולא בתור הויכוח הזה.. ניסיתי להרגיע את הרוחות ובסוף הוא היה צריך ללכת אבל כן אמר דברים יפים ושוב שהוא מצטער.. לפני כמה ימים גם הוא נרדם לי באמצע המפגש לשעה ומשהו וזה לא היה לי נעים ודי מייבש אבל ניסיתי שלא לריב איתו על זה ולשנות אווירה ואז הוא זה שנתקע על הנושא והתחיל להתווכח על זה שוב ולא הבין למה התבאסתי. פתרנו בסופו של דבר גם את זה אבל לפני פחות מחודש הייתה תקופה ממש מסובכת בשבילי שהרגשתי שהוא פשוט לא שם על מה שאני אומרת, שלא מקבל את זה.. שהוא לא מתייחס, לעיתים רבות די מזלזל וזה פשוט כואב לי. אתמול בערך הוא התעקש על משהו שאני טועה בו כשהיה במפורש הוכחה מויקיפדיה שזה לא נכון וגם זה מאוד ביאס אותי.. להבין שקשה לו לקלוט שאני צודקת במשהו. אני מרגישה שהוא כל הזמן מזלזל בי אבל מכיוון אחר הוא כן מעודד שצריך.. כן אוהב ואומר את זה המון ושונה באופן קצת אחר מהרבה בנים שהכרתי עד עכשיו.. אני כן מרגישה שאני אוהבת אותו אבל קצת מעורערת במה לעשות. ניסיתי לדבר איתו הרבה פעמים ופשוט לא יצא מזה יותר מדי ערך נורמלי. קרו עוד מלא מקרים (כמו למשל שהוא הבטיח שיבוא לשדה תעופה אחריי שבועיים שהייתי בגרמניה שהוא היה ממש אובדני בהם וחזרתי ממש מהר למרות שהייתי אמורה להיות חודש וקצת בשבילו וכשנחתתי הוא אמר שהוא שכח להגיד לי שהוא לא בא בסוף וזה ממש ביאס אותי. דיברתי איתו על זה והוא הצטער אבל לא באמת קרה משהו שפיצה על זה או משהו ונראה שהוא חושב שסליחה זאת מילת הקסם.. וכו') אבל אין לי יותר מדי רעיון מה לעשות.. אם נפרד אני אתגעגע ויהיה לי קשה וארגיש ממש רע ומפגרת אבל פשוט לא יודעת מה עושים אני לא בקיאה בנושא ואני צריכה דעה בוגרת קצת יותר כי זאת מערכת יחסים ארוכת טווח ראשונה שלי.. (10 חודשים). בבקשה עזרה דחוף זה מבלבל אותי מאוד. עזרה!