היי ואשמח להצעות דעות כל דבר אפשרי
אז אני בת 14 ואני לומדת בביהס דתי פנימיה אני כיתה ט ומאז כיתה ז ידעתי שמשהו לא בסדר איתי אני לא הצלחתי להתרכז בכלום בלימודים הציונים שלי הדרדרו ההורים שלי פחות התיחסו וחשבו שזה בגלל המעבר היום בכיתה ט המורות אמרו לי לעשות אבחון עשיתי ויצא מה שחשבתי ישלי הפרעות קשב וריכוז יחסית קשות ולפני שהלכתי לאבחון ההורים לא הסכימו לי ולא קיבלו את זה שיש מצב שבאמת ישלי הם חושבים שרק ילדים עם בעיות עושים אבחון וזה... אני בכיתי לאמא שלי ורק אז היא הסכימה והבנתי גם שכשהייתי ביסודי היה לי זה פשוט לא היה ברמה הזאת זה היה חלש יותר ככה שיכולתי ללמוד הכל לבד בלי עזרה של אף אחד והיום לא הכל קשה יותר וזה די בגלל אמא שלי היא תמיד מוציאה עלי תסכולים שלה וצועקת עלי שאני מוציאה ציונים נמוכים אני כל הזמן מרגישה ילדה מיותרת בבית שלי היא גורמת לי לרצות להיעלם מהעולם הזה אף פעם לא היה לנו קשר אמא בת וזה בגלל שאני שונה ממנה ואני בנאדם בדיכאון אז אני לא מראה רגשות והיא כל הזמן צועקת עלי בגלל זה היא חושבת שאם היא תביא לי כסף וזה ... אז אני אצטרך להביא לה ציונים
כשאני חוזרת מהפנימיה אני רוצה לנוח ולהיות לבד כי אני לומדת עד מאוחר והרבה.. והיא משגעת אותי לנקות את הבית(אם היא לא בבית) וצועקת עלי ואומרת לי שזה לא מעניין אותה אם אני חזרתי או לא חזרתי בכלל הביתה ושלא אכפת לה שאני בפנימיה אני צריכה להביא לה ציונים ולעזור לה ושהיא כל הזמן מבקשת מאחותי ואני כזה אני בפנימיה מה אני אעשה פשוט נמאס לי לבכות כל הזמן ולהרגיש מטומטמת בגללה היא הורסת לי תחיים זה עוד כלום בבקשה תעזרו לי קשה לי כבר
לדבר איתה זאת לא אופציה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות