יש לי בעיה. אני חווה דיכאון. או יותר נכון- חוויתי ואני עדיין שרוייה בו.
היו לי משברים לא קלים, ועד היום אני גם חוטפת פה ושם כמה התקפיי דיכאון. אבל אני מרגישה שאני עדיין שרוייה בתוך התקופה הזאת של השחור. כל שטות מפילה אותי.
אני פשוט נופלת מכל מחשבה קטנה על העבר, ואני מנסה כל כך חזק להדחיק הכל, למרות שאמרו לי שזה לא טוב להדחיק, אבל בכל פעם שאני נזכרת בזה אני מרגישה כאילו זה אלף סטירות לפנים. וזה מה שמפיל אותי.
גם לכתוב על זה פה זה קשה לי...
איך לא ליפול על כל שטות ולהמשיך הלאה? אני פשוט חייבת ! זה הורס ומבזבז לי את החיים על דיכאון מיותר.
לפעמים מרגיש לי כאילו זה הסוף, כאילו שאני מובסת וזה מה שנגזר עליי לחיות. זה מלווה אותי בכל שנייה של היום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות