שלום לכולם..
אני בחור שסובל מגיל 14-13 מהתקפי חרדה ודיכאון רוב שעות היום ואני מעיז להגיד אפילו כל יום וכל היום.. יש לי היסטוריה לא מוצלחת של תרופות ופסיכולוגים שלא כל כך הועילו וכרגע אני מטופל אצל פסיכולוג שאני רואה קצת סיכוי איתו אבל תרופות בהחלט לא בא בחשבון, במצבי לחץ אני לוקח כדור הרגעה אבל מעבר לזה אני נמנע מאוד.. בכל מקרה אני בקושי יוצא לעולם בגלל החרדות.. אחד מהחרדות הכי גדולים שלי היא פחד לבלוע את הלשון וכמה שהסבירו לי שזה לא הגיוני הפחד הזה לא משתחרר ממני.. פשוט בגלל כמה סיפורים פה ושם לאנשים שקרה להם מאוד הלחיץ אותי וככה אני חושב שהתפתח הפחד, והבעיה היא שאני רואה או אפילו מדמיין מקומות גבוהים כמו בניינים, מגדלים וכדו'.. אני מקבל חולשה כזאתי ואז אני פוחד שזה יקרה.. ובגלל החרדה הזאת יש לי פחד מליצור חברים כי אני ממש פוחד לצאת מהבית.. החיים שלי נהיו ממש כמו רובוט קם בבוקר, חוזר, קצת על המחשב, אוכל והולך לישון.. ניסיתי המון להתמודד אבל לא מרגיש שהמצב נהיה יותר טוב רק מדרדר.. השיא ששבר אותי שהולך להיות טיול מטעם העבודה והודעתי שאני לא מגיע בגלל החרדות.. (כמובן שלא סיפרתי להם על החרדות) זה ממש שבר אותי... מה הטעם לחיים אם אני רואה שאין לי אפשרות לצאת מהבית ולחיות קצת ולבטל כל דבר בגלל החרדות ? אין לי חברים ולא עשיתי צבא ולא מתחיל לימודים מהחרדות.. איך אפשר לצאת מיזה והאם אפשרי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות