שלום לכולם! (משום מה מאחורי מקלדת וצג יותר קל להתבטא).
אני לא ממש באתי לשאול אולי יותר לפרוק את מה שאני חשה.
זה הולך להיות ארוך, אודה לכל אחד בשמחה אם תקראו ;).
אז ככה, לא אובחנתי אבל אני די מרגישה שאני בחורה עם בעיות חברתיות..הכל התחיל בכך שהייתי ילדה שובבה, מרדנית ואבי תמיד זהיר אותי שאחזור בימי שישי מוקדם כלומר בסביבות 20:00.
תחשבו שכילדה לשמוע את זה כל יום כשכל מה שאת רוצה זה רק להינות עם חברים (והיו לי והייתי נורא חברותית אז) באיזשהו מקום הציוי שלו פשוט דחק אותי עד שכבר לא היה לי חשק (הדחקת את הרצון ועשתי כמצוותו) והפסקתי לצאת. כולם תמיד שאלו אותי למה, אבל א יכולתי לענות על זה כי מה אני אגיד? אבא לא מסכים לי? היתי אז בסביבות גיל 10-11.
מאז פשוט התנתקתי פשוטו כמשמעו מחיי חברה. רוב החברות שעוד היו לי באיזשהו שלב נעלמו או שהבנו שאין לכך המשך..וזהו, אני לבד תמיד הרגשתי ככה אבל היום זה התעצם כפליים ומה גם שלא הייתי בזוגיות אף פעם אני לא יודעת איך לתקשר עם אנשים, איך מביטים באדם יותר מ5 דק וממשיכים לשוחח ולא להוריד את העיניים? המקום שאני הכי שמה לב אליו שאני עוף מוזר הוא במכללה שיש שם שילוב של אומניות וצריך להופיע ולהציג מידי פעם ואני תמיד נלחצת..משננת את המילים כדי שלא אתבלבל חשבתי להירשם למקום שיאפשר לי להתגבר על זה..מה אתם חושבים?ממליצים?
תודה שהקשבתם למעט מחיי.
באמת תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות