שלום לכל המייעצים, אגש ישר לעניין.
סבא שלי בן ה86 חולה מאוד , הוא חולה פרקינסון כבר 16 שנה , עד לפני שנה וחצי שנתיים הוא היה בסדר יחסית , אך בתקופה הזאתי הוא התדרדר מאוד , הפסיק ללכת לגמריי וב4 חודשים האחרונים גם בקושי מדבר , יש לו מטפלת 24 שעות , הוא כבר בקושי מזהה מי אני או אחרים מהבני משפחה , יש ימים שהוא לא פוקח את העיניים בכלל , הוא כמו מת מהלך ! אין לו זיכרון והוא אפילו לא יודע באיזה שנה הוא נמצא או איזה עולם !
כבר סוג של השלמתי עם זה שבקרוב אצטרך להיפרד ממנו לתמיד , אבל אחריי כל ביקור אצלו אני פשוט נשבר אני לא מצליח לקבל את המציאות וקשה לי מאוד ההתמודדות עם זה , כל פעם שאני נזכר בזה אני מתחיל לבכות ונכנס לסוג של דכאון , התחלתי לחלום חלומות בהם סבא שלי בסדר ומדבר איתי , מסתדר בעצמו וכאילו הכל נורמלי , הבטחתי לעצמי שאלך לבקר שמה עד הרגע האחרון ! מחייך אליי!
אפילו הבטחתי לאמא שלי כשייוולד לי בן אני אתן לו את השם האמצעי את השם של סבא שלי
השאלה שלי היא כזו איך מתמודדים עם אובדן של בן משפחה קרוב שהכרת כל כך הרבה שנים והוא היה חלק מרכזי בחיים שלי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025