אני יודעת שזאת שאלה קצת מוזרה או משהו . אבל עדין אני רוצה לשתף ומשהו שקרה לי בעבר . אני ילדה לא חרשת אני כיבדת שמיעה זה מישהו שלא שומע טוב אבל לא כמו חרש . אוקיי היה לי תמיד קשיים וביישנות שעליתי לכיתה א הייתי עם ילדים שומעים היה לי טוב איתם היה לי חברות טובות ואז בכיתה ה עברתי בית ספר בגלל הלימודים כי היה לי מאוד קשה בלימודים . ובכיתה ה ו ו הייתי בכיתה קטנה של חרשים כמוני . הייתח שנתיים איתם . ומה שהיה לי שם זה טראומה היה ילד אחד שהטנפל עליי ואמר לי שאני מפגרת וסתם זבל ושהוא לא מבין איך אני קימת בעולם הזה . ואני ילדה מאוד רגישה . גם המורים היו אכזריים עליי . היה מקרה אחד ששני ילדים מהכיתה שלי אמרו למורה שאני אמרתי להם קללה גסה מאוד ואני לא ידעתי מה זה מילה הזאת . לא נעים לי להגיד אותה ואני נאבקתי ואמרתי למורה בכיתה ו "אני לא יודעת על מה הם מדברים אני כולה ציירתי באומנות הכייף שלי" והיא המשיכה לצרוח עליי עד שבסוף הייתי חלשה ואמרתי סליחה על כלום . סיפרתי להורים הם אמינו לי . ואמרו שעוד מעט נגמרת השנה ואני עוברת בית ספר למזלי . פשוט זאת הייתה שנתיים איומות בישבילי וגם הילדים המציאו שיש לי בעיה בגוף . והיה ילד אחד שהזמין את כל הקהילה של החרשים וכבדי שמיעה לבר מצווה שלו ורק אותי לא .. הם שפטו אוצי הרבה גם הכיתה . לא היה שם אלימות פיזית כלפיי הם לא הרביצו לי או נגעו בי . אבל היה אלמות נפשית אלימות מילולית . ובגם ביגלל זה איבדתי את הביטחון העצמי שלי . וניתקתי עם הרבה חברים קשר . אבל עכשיו הלכתי לטיפול שעוסק בדברים האלה . ו תמיד יש לי ביטחום על הבמה כשחקנית או מול מצלמה ... אבל יש עדין לי את הפחד לפנות לילדים. אבל עדין יש לי מחשבות על הילדים האלה ולפעמים קשה לי להירדם מרוב זה מה כדאי לעשות איך לחשבות אחרת איך לשיםאת זה בצד ומה לעשות עם במיקרה אני נתקלת באחד הילדים האלה ? אשמח לשמוע את דעתכם ואת העצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות