היי,
לפני 4 שנים פגשתי בחור שהקים אצלי רגשות שלא ידעתי שמישהי אחת יכולה לחוש כאלו תחושות נעימות.
זה היה הקשר הראשון המשמעותי והארוך שהיה לי. הרגשתי שהוא התאפשר אחרי שעשיתי החלטה למחוק את כל הדייטים והקשרים הכושלים שהיו לי עד לאותו אחד ונכנסתי למצב אחר, מקבל יותר,שלם יותר.
היינו יחד כמעט שנה. היה מדהים. במשך הזמן היו קשיים בעיקר סביב העובדה שאני הייתי מאד דתייה והוא פחות, והוא באופן טבעי רצה יותר מגע וחום פיזי. בסופו של דבר נתתי לזה לקרות אך במידה הנכונה לי.
בשלב מסויים הרגשתי שדברים לא נכונים עבורי ובגדול התחלתי לחטוף רגליים קרות. בסופו של דבר נפרדתי ממנו. קשה לי להצביע על הנקודה שהכריעה את החלטת הפרידה אלא היו מכלול של נקודות רבות שהתנקזו לי להרגשה שאני לא יכולה להישאר שם יותר.
מספר חודשים אחרי הפרידה שאלתי אותו אם ירצה לנסות שוב אבל הוא לא רצה. חשוב לציין שברגע שהשאלה יצאה לי מהפה נבהלתי מעצמי ותהיתי מה יקרה אם הוא יגיד כן, כי במקום חשוך בתוכי הייתה לי הרגשה חזקה שלא נהיה יחד.
עכשיו הוא נשוי.
ואני עדיין מתגלגלת בתוך בגלגלת של העכברים שיצרתי לעצמי בלי התקדמות, וכל בחור שיצאתי איתו מאז לא היה מצחיק, חמוד וגם לא היתה משיכה כמו שהיתה לי עם אותו אחד.
ברור לי שזה אקס מיתולוגי ואני מבינה את המשמעות שלו, ועדיין, ההבנה הזו לא נותנת מזור כי עוד לא הגיע מישהו אחר שממלא את החלל.
בעיקר אני מרגישה שפספסתי ושעשיתי טעות. ברור לי שהמחשבות האלו לא מקדמות לשום מקום ובמשך השנים יצאתי מהן מספר פעמים אבל איכשהו זה תמיד חוזר לשם.
הרבה בחורים רצו אותי ועדיין רוצים אבל אני לא מצליחה לשחרר את הלב, כאילו הוא התייבש.
אני מרגישה שהגיע הזמן להגיד חלאס ולהתקדם כי עבר המון זמן וזה גם לא רלוונטי כי הוא פשוט נשוי מידי כרגע.
אני מאמינה לצערי שעוד רבים מכם חוו את אותה חוויה וחשתם את אותה הרגשה..
כל אלו שחשו כך בעבר וכיום שמחים באמת עם בן/ת זוגם- אשמח לשמוע עצות שבאות מהלב ..איך זה קורה והאם יש תקווה אמיתית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות