צריכה עזרה אני מרגישה יאוש

היי
אוקי אז אני בת 14 ואני מרגישה אפס החיים שלי בזבל אני לא אוהבת את עצמי למרות שאומרים שאני יפה אני ילדה חכמה וטובה בלימודים,אבל יש לי מחשבות אובדניות מאוד אני רוצה להרים ידיים... הסיפור חיים שלי הוא ארוך
אוקי אז ההורים שלי התגרשו בכיתה א ואני אמא שלי ואחותי עכשיו גרות ביחד ואני פוגשת את אבא שלי פה ושם לא ימים קבועים...
פעם זה היה שובר אותי כי הוא לא היה בא לראות אותי ואת אחותי בכלל הייתי נשברת בלילות ובוכה את נשמתי עד שלא נשארו דמעות ואני לא מנסה לכתוב את זה בצורה משוררית אני באמת מתכוונת לכל מילה
אני חושבת שהגירושין של ההורים שלי הררו לי את הביטחון כי כל החברות שלי במצב כספי טוב ומשפחתי ואצלי אמא במצב בסדר נושק ללא טוב ואבא בכלל אין מה לדבר אני עם אחותי בחדר ואני מרגישה ענייה חסרת ערך ואני יודעת שלא אומרים דברים כאלה אבל עדיין אני מתביישת להביא אנשים אליי הביתה כי הבית שלי ישן וכל החברות שלי גרות בבתים יפים וגם שלי יפה אבל עם אחותי בחדר...
אבל עזבו את עניין הגירושין אני כמה שנים טובות לא נתתי לזה להשפיע עליי וזה התחיל לצוף בחזרה
היו לי כמה פעמים בחיים שהיו לי קטעים עם בנים שלא התחלת קשר אבל עוד לא הגדרנו את עצמנו כחברים וכל פעם ניצלו אותי או שנפנפו אותי אחרי נשיקה וכאלה בנים....
אבל כמה אפשר פעם אחרי פעם בנוסף לביטחון שיורד לי זה מוסיף לזה לרדת שוב ועכשיו נכנסתי לסוג של קשר עם משהו שוב וחשבתי שהוא שונה והוא התנהג אלי יפה ממש ואז העלתי סטורי עם חברה שלי שיותר יפה ממני והוא נדלק עליה והפסיק לדבר איתי היום
בנוסף לכל זה אמא שלי יצאה מדעתה והתחילה להתחרפן בבית ולהוציא את העצבים שלה עלינו היא לא שולטת בעצמה אני לא צריכה לפרט תבינו לבד...
ישלי כמה חברות אבל רק אחת שאני סומכת עליה ואני מרגישה שאני לא יכולה לבוא ולספר כי אני. מרגישה מובכת ממנה כי היא לפעמים מרביצה לי ומשפילה אותי אפילו שזה ''בצחוק'' אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר יותר בעולם הזה אני רוצה בסך הכל כתף לבוא לבכות למישהו להוציא הכל מישהו שיקשיב לי ושיגיש שאכפת לו ממני אני מעדיפה בן כי לבנות יש נטייה להשתמש בזה נגדך אחר כך והבנים אצלנו יותר אמינים יש לי כמה בנים בכיתה שאני בקשר טוב איתם אבל לא בא לצאת מוזרה שאני אתחיל לבכות להן ככה
אני מיואשת מיואשת מהכל בא לי למות כי אני מרגישה שככה כולם ירגישו טוב לאף אחד לא יהיה אכפת אמא שלי שונאת אותי ברמות וגם אחותי לאבא שלי בכלל לא אכפת אין לי משהו לשתף איתו את החיים שלי אני כבר כמה שנים חושבת על לעשות משהו ואולי מישהו יתייחס אליי מה עושים אני במצב גרוע אני צריכה חברים,עצות,עידוד משהו....