אוקיי אני בן 27 כבר אוטוטו .. הייתי תמיד תלמיד טוב בתיכון ובכל מסגרת עם ציונים מעולים ויכולתי לבחור כל תואר שרוצה ..לפני 3 שנים התחלתי הנדסת חשמל באחת האוניברסיטאות , לא באמת עניין אבל רציתי תואר מאתגר שיפתח דלתות , הסמסטר הראשון היה לי שוק רציני לא הבנתי מי נגד מי ,גם מבחינה חברתית היה לי קשה ומבחינת לימודים לא הייתה הכוונה איך ללמוד ומה לעשות , כשהגיעה תקופת המבחנים מפחד שאני אקבל אי פעם "נכשל " פשוט ברחתי מהאוניברסיטה וביקשתי להפסיק לסמסטר .. הייתה לי הבנה מעולה והכל אבל פשוט מבחינה נפשית הסיר לחץ הזה הרג אותי .. לאחר חצי שנה בה כביכול נחתי אבל לא באמת כי כל הזמן המוח היה טרוד חזרתי לאוניברסיטה מתוך הפחד לחזור למקום בו קרתה הטראומה אמרתי שאבחר הנדסה אחרת אומנם יותר לייט שלא תעשה לי את המשבר הנפשי ההוא , בחרתי הנדסת תעשיה וניהול , סמסטר ראשון עבר בסדר כבר לא הייתי בשוק והתחברתי לאנשים וכבר עברו שנתיים מתחילת הלימודים אבל כל סמסטר לאחרונה אני פשוט חסר מוטיבציה גם בגלל שאומר לעצמי "למה ויתרת אז ? " וגם כי אני לא באמת יודע מה אעשה אחרי , אני מוצא את עצמי בזמן סמסטר לא ממש עושה משהו וכשמגיע הלחץ פשוט נותן רבעק אבל לפעמים זה ממש קשה להשלים פערים עצומים ואז מחפש איך להוציא מועדי ג , זה ממש מוזר , למה כל המשברי מוטיבציה האלה ? למה אני צריך לחץ כדי לשבת בכלל ? ולמה כעת שכבר הבנתי איך האוניברסיטה עובדת אני כועס על עצמי שויתרתי על חשמל ונתתי לפחד לנהל אותי .. הציונים שלי לא בשמיים כי פשוט אני רק מחפש להיפטר מקורסים וזהו .. ומדבר איתכם בנאדם שלא היה מסכים לקבל בשום דבר פחות מ95, אנשים אומרים לי שזה אוניברסיטה אבל זה ממש לא האישיו שלי כי הם אולי נותנים את ה100 אחוז שלהם יודעים שהשקיעו ואני ממש לא מרגיש שמשקיע .. איך להחזיר את המוטיבציה ? איך להיות שלם עם החלטה שעשיתי ולא כל בוקר להכנס לבאסה על איך החלפתי ועשיתי דבר כזה.. אשמח לעזרה נשארו לי שנתיים ואני כבר בן 27 ומפחד שאם לא אתאפס על עצמי לא אסיים לעולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות