ביסודי (בעיקר כיתה ו' כזה) הייתי מנופחת אגו מכאן ועד הודעה חדשה, הייתי פאקצה כזו מפונקת, בת עשירים מעצבנת ומתלהבת בקיצור בן אדם דוחה לגמרי.
עשיתי חרם על ילדה מסכנה ודחויה רק בגלל שהיא הייתה מכוערת, הייתי אז ילדה משועממת מעצמי לא ידעתי כלום, הייתי נורא מטומטמת.
בקיצור עברו השנים, התבגרתי והחכמתי בכיתה י' פתאום היא באה לבית ספר שלנו ונעצה בי מבטים, שתינו זכרנו אחת את השנייה טוב מאוד.
הרגשתי רע עם זה ולא יכולתי להסתכל לה בפנים ואמא שלי אמרה שהכי טוב זה להתעלם ממנה.
אז ככה כל כיתה י' לא החלפנו מילה. לפעמים היינו מסתכלות אחת על השנייה במבטים מהירים והייתי רואה את השנאה שלה כלפיי רק לפי הבעת הפנים.
כיום אני בכיתה י"א והיא עדיין בכיתתי ושוב אין קשר.
וכאן מתחילה הבעיה, במסגרת מגמת ביולוגיה היינו צריכים להתחלק לקבוצות של 6 על מנת לעשות עבודת חקר.
אני וחברים שלנו היינו 4 וצירפנו ילד מכיתת נכים ולילדה שאני מדברת עליה, לא היה אף אחד.
הצעתי לה להיות איתנו והיא התעלמה ממני, אחר כך כבר המורה לביולוגיה צעקה עליה והיא הצטרפה אלינו בחוסר חשק.
ועכשיו היא פשוט ילדה מעצבנת, ממש מטמטמת אותי!
אני מדברת אליה היא לא עונה אבל כשחברות שלי מדברות היא עונה בכיף.
היא מסיטה מבט ממני ולא רוצה להסתכל לי בעיניים, כשקבענו להיפגש אצלי כולם היא הבריזה.
נמאס לי ממנה באמת שנמאס, מה הקטע של הילדותיות הזו? אז עשיתי לך משהו רע, למה היא לא יכולה לסלוח ולגשר על זה למען העבודה הזאת?
ועזבו לסלוח- לפחות שתדבר ותענה לי, לא ביקשתי להיות החברה הכי טובה שלה.
לקחתי אותה יום אחד הצידה ובאמת אמרתי לה כל מה שעומד לי בלב, היא שתקה והיו לה דמעות בעיניים, היא ניסתה לדבר אבל רק מלמלה והלכה ואז תפסתי אותה בתיק ושאלתי מה קרה והיא אמרה לי "תסתמי כבר"
מה אני אמורה לעשות במצב כזה? עם ילדה בקבוצה שלא מתפקדת ומתעלמת ממני כאילו אני אוויר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות