אז עברתי לטבעונות מאידיאולוגיה בעיקר, למרות שאני מבינה גם את ההשפעה הבריאותית והסביבתית החיובית בנושא. בהתחלה הייתה לי הרבה מוטיבציה, והייתי מאוד נחושה לקחת חלק בשינוי העולם.
אני מרגישה שהמוטיבציה הזאת ירדה לחלוטין. כאילו שזה כבר לא בראש שלי, ושכבר לא אכפת לי באמת.
הביקורת הסביבתית גם כן משפיעה עליי מאוד לרעה. כל הסטיגמות על טבעונים, הדעות הקדומות של האנשים סביבי וגם הדעות שמגיעות ממקום של עין ביקורתית וחשיבה רציונלית, מורידות לחלוטין את החשק שלי להמשיך בדרך הזו.
אני לא חושבת שטבעונות היא אורח חיים לא רציונלי, להפך. כשהתעניינתי בנושא רדפתי אחר האמת ומצאתי אותה פה. אבל כבר הפסקתי לרצות באמת לדבר על זה עם אנשים. וכבר שכחתי למה אני בכלל טבעונית. אני כבר לא מתעניינת בנושא ולא חוקרת אותו יותר. כששואלים אותי שאלות אני לא יודעת יותר מה לענות, ולא באמת רוצה לענות. לא אכפת לי כבר, ואני בעיקר מביאה רושם של אדם מגוחך לחלוטין. וגם אם ארצה לדון על זה, אני לא אדם שיודע לדבר. אני האדם האחרון להיות אסרטיבי וכריזמטי, ואני לא מאמינה שאני יכולה להשפיע. אני לא יודעת עד כמה יש לי השפעה אמיתית אם אני רק אדם אחד, שלא יודע לשכנע ולהילחם על עקרונותיו מול אנשים. כי אולי רק ככה משנים את העולם, ומצליחים בעצם להחרים את התעשיות.
אני לא שוברת את אורח החיים עדיין רק כי זה לא קשה לי מבחינה תזונתית. אני לא רוצה לאכול בשר, או מוצרי חלב, או ביצים. פשוט לא מתחשק יותר מדי, סבבה לי. וכי אני סומכת על עצמי שבכל מקרה התחלתי עם זה מסיבה טובה.
אבל אני מרגישה שאני צריכה גם להוכיח את עצמי לעולם. ויותר מזה, לפעול מתוך רצונות אמיתיים ושאיפות.
אני לא יודעת איך לאסוף את עצמי. אשמח לעצות, אני מודה מאוד לקוראים ולעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות