שלום למי שקורא,
אני בן 26 שנים וחי חיים מאוד קשים עם בדידות חברתית, גר אם המשפחה.
לצערי החוויה הטובה שלי בחיים הייתה כשהייתי בחו״ל
החיים בארץ נורא קשים ואנשים לא נחמדים רעים
רוב הבגרות בבית ספר הייתי די בודד היה לי רע אם רצון לא לחיות ביסודי היה בסדר בחטיבה היה רע התיכון היה קטסטרופה.
זה קשה שאין אם מי לדבר בכלל זה מביא לדיכאונות.
יחסים טובים אם המשפחה אין לי ולא יכול כל כך לדבר איתם .
אז לרוב אני מנהל דו שיח אם עצמי, לפעמים יש לי ריבים כל כך גדולים שאין לי אם מי לפרוק את הזעם כשאני רב אם המשפחה . ושוב אני אם עצמי. החיים בישראל נוראיים הלוואי עיכלתי לא לחיית פה
זה בדידות של מוות אין לי בכלל אם מי לדבר או מישו שיהיה מוכן גם לשמוע אני מרגיש שבני אדם זה סוג של בשר.
לצערי אני לא עשיר או כביכול משו שאנשים ירצו להיות בחברתי או מראה
בייתי שמח לעצות מאנשים ומעוניין בעצות של בני 20 * אני לא מזלזל בילדים בני 14 15 פשוט אופן שבו אתם חושבים זה שונה עמי הסליחה
תודה למשיבים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות