חוויתי הארה ואין לי מושג איך להתמודד עם זה! מי מרגיש כמוני??

אהלן לכולם אני בחור בן 28 אומנם לא זקן אבל גם כבר לא ילד..
תמיד הייתי בחור עמוק ופילוסופי אבל בכללי הייתי יחסית נורמאלי.. בשנים האחרונות אני עובר סוג של מהפך תודעתי שאת חלקו אני יזמתי אבל גם הגיע בצורה טבעית בחיים שלי, הטריגר האמיתי התחיל לפני שנה בערך שהתחלתי להימשך לטיולים מסביב לעולם, טיילתי בשנה במעל ל30 מדינות עם כמה יעדים ממש לא רגילים, זה התחיל בשיפוץ רכב ובסיבוב בכל רחבי אירופה, קיבלתי טעימה של איך זה לחיות בשוליים של החברה סוג של להיות צופה מהצד ונטו להינות ממה שיש לעולם להציע מהטבע מהנופים להתקלח באגמים ולחיות חיים פשוטים מה שגרם לי להבין שאנחנו לא צריכים יותר מדיי דברים בשביל להיות מאושרים..
אני לא ארחיב על כל טיול וטיול אבל הבועה שלי התחילה להיסדק לאט לאט.. מחשבות על מי אנחנו ולמה אנחנו הולכים כל כך רחוק, האם אנחנו צריכים את כל השפע הזה?
אני מאושר על התהליך שאני עובר ומרגיש שאני חווה אמת מסוימת אבל היא באה במחיר לא קל, פתאום דברים שעניינו אותי פעם מרגישים לי שיטחיים, אנשים שאהבתי להיות איתם משעממים אותי, אני כבר לא רואה טלויזיה כמו פעם כי זה פשוט משעממם אותי , הייתי נורא פעיל בפייסבוק והיום זה נראה לי מגוחך וכל מי שמפרסם כל שטות על החיים שלו. הכל מרגיש פלסטי ומזויף העולם נראה שטחי, התרחקתי מהרבה אנשים שהם לא אנשים רעים אבל הרגיש כאילו הם רעל בחיי, זה נתן לי המון שקט נפשי אבל אני הרבה יותר בודד עכשיו, יותר מסתגר עם עצמי.
התחלתי להתעניין יותר בהעצמה אישית, מדיטציה, התחברות לנפש לעולם וטבע בצורה הטבעית שלו, כל זה עושה לי טוב אבל אני לא כל כך יודע איך להכיל את זה, במיוחד שאני חי בחברה מודרנית שכל מה שמסתכלים עליו במיוחד בגיל שלי זה במה אתה עובד והאם אתה נשוי... מרגיש לכוד פתאום בין 2 עולמות, רוצה לחיות חיים פשוטים אבל מצד שני חייתי כל חיי בעולם החומרי.
פתאום שמתי לב כמה החברות הגדולות משקרות לנו ומוכרות לנו שקרים, אם זה טכנולוגית או תזונתית, נותנים לנו לאכול רעל טהור ואומרים לנו שזה בריא, הורסים את העולם ושוחטים מליוני חיות בשביל שנשב על הספה הנוחה שלנו עם קילו סטייק וזה פתאום לא מרגיש בסדר..
אין לי מקצוע כרגע והלחץ של הזמן והחברה משפיע עליי, אין לי מושג אם אני רוצה בכלל לחפש להתחיל להקים משפחה או ללמוד משהו בחברה נורא שטחית לדעתי.. העולם והחיים הם כל כך יותר ממי אתה ובמה אתה עובד, יש כל כך ה רבה דברים לראות, תרבויות חדשות להכיר ורגשות חדשים לחוות, לא רוצה להיות כלוא בכלוב זהב, מרגיש כל כך מבולבל ולא יודע איך לנתב את כל הרגשות האלה למשהו מועיל באמת

מישהו פה מרגיש כמוני? או חווה במשהו בסגנון? אשמח לשמוע קצת :)