טוב האמת היא שאין לי כל כך שאלה,יותר כתיבה לשם הכתיבה,אשמח בכל זאת אם תקראו עד הסוף,זה עלול להיות ארוך...וכל תגובה ועצה אמפטית תתקבל בברכה!
אז כך, למה עכשיו אני כותב,כי לפני כשעה בכיתי קשות ונורא רציתי לשים לזה סוף...
היו לי דווקא חודשיים שלוש שקטים אך הקושי והכאב בפנים עמוק,כנראה לעולם לא עוזבים.
אני בן 22 ועוד לא סיימתי צבא,התגייסתי מאוחר כי למדתי בישיבה 3 שנים("הסדר" למי שמכיר),אך מאז חזרתי בשאלה(בערך...)כי ראיתי שתשובה מוחלטת אין בנמצא בעולם.
היו לי לא מעט זמנים קשים ומשברים,אך תפקדתי רגיל עד השנה האחרונה.
מאז,נפלתי מקרבי ועד לאשפוז פסיכיאטרי מלא הגעתי,יצאתי מהצבא לכמה חודשים
אני מאובחן באוסידי מחשבתי,אך בזה כל הפסיכיאטרים בעצמם חלוקים הפרעת אישיות והפרעת הסתגלות
כל המטפלים אומרים שאני מאוד אינטלגנט ומיוחד אך מה זה עוזר לי בעולם?!
אני יודע להקשיב ואומרים שאני מאוד עמוק
אך מה זה עוזר שאין לי עם מי את זאת לחלוק?!
מרגיש שהכאב הוא הדבר הכי אמיתי,לפעמים מרגיש שעומד למות מרב ייסורים...
מחפש אהבה,אך מי תרצה אדם כמוני? ועוד אני מחפש אדם מושלם,שיהיה גדול שיהיה עמוק ושיהיה יפה
אבל אני לא יודע האם בכלל לחפש,לא רוצה לשבור את הלב שלי או של אדם אחר...
ואם זה נכון,אז איך ואיפה מוצאים נשים ומה אומרים?
אני רק מכיר כנות...
אני בטיפול,אך האם יש לכך משמעות,מה בכלל יש לחפש בחיים וחוץ מזה טיפולים כושלים ייצרו לי בעיקר משברים
לא רוצה להרוס את המשפחה ולעשות דברים שאין מהם חזרה
אך גם לגלות את ליבי לעולם איני יכול,התרסקות אחת הייתה לי ולא אוכל להכיל מכך עוד...
אין באמת עם מי לדבר,אין באמת אנשי אמת!קיר עומד ביני לבין העולם,אז איך אדבר
ואלוקים כל כך רחוק שאני בוש מלדבר,כי אין אמון ואין אמונה ומימלא אין אהבה
ובלעדיהם אין חיים רק פחדים
אך אני כל כך רוצה לחיות את החיים כי הם גם יכולים להיות כל כך מופלאים
אני היום בדרך למעלה אך מי שיכול ויודע,שייתן טיפה עזרה,תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות