אשתו של אח שלי נפטרה לפני 4 שנים והוא עושה דברים מוזרים

אהלן
בחיפוש אחרי אתרי התייעצות הגעתי לאתר הזה ואולי זה המקום לשאול שאלות על המצב של אח שלי בן 31
אני אוהב את אח שלי אהבת נפש הוא תמיד עזר לי כל החיים בכל דבר שהייתי צריך נתן לי כסף כשלא היה לי חלק מהתואר שלי הוא מימן ושרף את עצמו עליי ואני חושב שעכשיו הגיע הזמן שאעזור לו וארשום כאן את כל הסיפור
אשתו אח שלי נהרגה לפני 4 שנים בתאונת דרכים וכרגע הוא מגדל לבד 2 ילדים קטנים
הוא אף פעם לא היה רגיש אבל המוות שלה השפיע עליו בצורה יותר איומה ממה שראיתי על כל אדם אחר
ביומיים האחרונים שלה הם לא דיברו בכלל כי הם רבו על נושא מסוים ואז היא נהרגה
הוא כל הזמן הלקה את עצמו והאשים את עצמו בסיפור הזה וגם האשים את עצמו על זה שהוא לא נפרד ממנה כמו שצריך ולא שמר עליה ואחרי השבעה הוא פשוט התחרפן בצורה דרסטית
הוא לא קיבל את המוות שלה והוא היה יושב בסלון כל הלילה לחכות לה שתחזור הוא הלך למקום התאונה הרבה פעמים הוא רצה שאני אבוא איתו לפתוח את הקבר שלה אחרי שקברו אותה כי לא שמו לה את הטבעת נישואין למרות שהסברנו לו שוב ושוב ושוב שלא קוברים אנשים עם תכשיטים
הוא כל הזמן היה מבקש ממני שנלך לשם ונפתח את הקבר והוא רק יגיד לה שלום וישים לה את הטבעת ואז נסגור אותו מחדש ועוד שלל בקשות הזויות
הוא בא אלי ולהורים שלי וביקש מאיתנו לשמור על הילדים שלו כי הוא במילים שלו "רוצה ללכת ולהיות איתה למעלה" "רוצה להיות איפה שהיא נמצאת בו" והוא לא אדם דתי או אדם שמאמין בעולמות אחרים אבל הוא פתאום התחיל לחשוב שהיא נמצאת למעלה בעולם אחר והוא צריך ללכת ולהיות שם ביחד איתה
אנחנו נורא נבהלנו ותקופה מסוימת הוא עבר לגור איתנו וגם התחיל טיפול פסיכולוגי שקבע שאין לו נטיות אובדניות והוא לא אומר את זה מדיכאון.
הסברנו לו הרבה פעמים שכרגע יש לו ילדים והם צריכים אותו ואם הוא ילך "להיות איתה למעלה" אז לא יהיה מי שיטפל בילדים שלו ואחרי שהילדים שלו יגדלו ואחרי 120 שנה הוא יוכל להגיע אליה למעלה ולפגוש אותה (כמובן שאמרנו לו את זה סתם כי להתחיל להתווכח איתו שהיא לא נמצאת איתו למעלה היה גורר מריבות)
הוא הסכים איתנו שזה צריך להיות ככה ובאמת עבר טיפול פסיכולוגי שהוא נמצא בו עד עכשיו חזר לגור בבית שלו חזר לעבוד מטפל בילדים ולמראית עין מי שלא מכיר את הסיפור שלו רואה בן אדם צעיר שיושב איתך צוחק איתך והכל טוב איתו אבל נשארו לו עדין מעין "טקסים" כאלה מדאיגים כלפיה למרות שחלפו 4 שנים ואני לא יודע אם זה נורמלי
כרגע אני גר איתו בבית כי יש לו בית גדול
הרבה פעמים כשמדברים או מזכירים אותה או גם כשאני לא מזכיר אותה הוא פתאום משום מקום אומר לי "בטח היא מחכה לי למעלה שאני אבוא אליה" "אני צריך שהזמן יעבור מהר ואז הילדים יגדלו ואם אני בן 31 אז שיעברו מהר 30 שנה כי הרבה אנשים נפטרים בגיל הזה כבר ואז אני אוכל ללכת ולפגוש אותה שוב" וכל הזמן הוא אומר לעצמו מעין "חישובים" של מתי הוא יוכל ללכת ולראות אותה ומתעסק בזה
הפסיכולוגית שלו קובעת שאין לו נטיות אובדניות והוא לא אומר את זה על סמך דיכאון או רצון להזיק לעצמו
הוא כאילו רוצה להעביר את הזמן שלו מהר בעולם הזה ומקווה שהשנים ירוצו ורוצה להגיע כבר לגיל זקנה כי הוא רוצה להיפטר ולהיות איתה יחד.
וזה קצת מדאיג אותי החשיבה הזו על החיים שלו
יש לו עדיין מעין "טקסים" שהוא הרבה פעמים מדבר איתה ומספר לה דברים כשהוא לבד הוא עושה את זה כמעט כל יום
אבל לא דיבור מעין נורמלי כמו שאנשים מדברים עם אדם שנפטר ומשתפים אותו בדברים וכ'ו כדי לפרוק אלא הוא כמו ממש מדבר איתה נכון את אוהבת אותי גם אני אוהב אותך והוא מנהל דיאלוגים של אהבה עם עצמו ואני בכוונה עומד במסדרון ומנסה לשמוע את המתרחש וכל פעם אני מזדזע מחדש
יש לו תמונות שלה בכל מקום בארנק בחדר בתוך האוטו וגם הוא עשה הדפס לתמונה שלה על מצעים על הכרית שלו וזו הכרית היחידה שהוא מוכן לישון עליה
פעם אחת רציתי לתת יד ולעזור אז ניקיתי את הבית ושטפתי והחלפתי מצעים לכולם
והוא פשוט בא והתחיל לצעוק עלי שאסור לו לשים ציפה אחרת אלא רק ציפה עם התמונה שלה ואם הציפה מלוכלכת אז מכבסים אותה ביד ותולים ושמים אותה במייבש אבל רק הציפה הזו יכולה להיות על הכרית
ואז הבנתי למה כי בלילה לבד הוא פשוט מסתובב לכרית ומדבר איתה ושמעתי את זה כבר כמה פעמים
אני לא יודע אם בראש שלו "היא עונה לו" או שרק הוא מדבר איתה
אבל אני מאוד חושש שהיא כן "עונה לו" כי יצא שהוא מספר לה כל מיני דברים כמו שאומרים לאדם חי כמו לדוגמא מישהו מהעבודה שלי ניסה להכיר לי מישהי ואיזה דפוק הוא מה הוא חשב לעצמו שאת לא נמצאת והוא לא מבין שאני איתך אבל אל תדאגי אני לא אבגוד בך בחיים נכון את אוהבת אותי? ואני נורא מפחד שבמוח שלו הוא שומע "תשובות" ואולי שומע את ה"כן" שלה
הדברים שלה נשארו כמו שהם בחדר והוא לא מוכן להוציא את זה למרות שכולם ניסו לדבר איתו ולשכנע איתו ואסור להזיז שום דבר שלה מהמקום שלו
זה נראה כאילו היא עדיין גרה שם ונכנסת לחדר
והוא לא מוכן לשנות את זה
הוא גם לא מסכים לאף אחד לישון במקום שלה אפילו לא לילדים שלו ואני לא חושב שזה מעניין של כבוד אליה
יום אחד ראינו סרט במיטה שלהם והוא אמר לי תקום לחדר שלך כי עכשיו אתה במקום שלה והיא צריכה לישון
ואמרתי לו WTF איזה לישון?! מה זה מפריע לך שאשן פה במקום בחדר
אז הוא אמר פה אני ישן, ופה היא יושנת והמקום הזה צריך להיות פנוי כי אולי היא תחזור ותרצה לישון
אני באמת באמת מפחד שהוא מדמיין בראש שלו שהיא בכלל קיימת ונמצאת איתו או ישנה איתו או שהיא לא באמת מתה והיא צריכה לחזור ובגלל זה הוא שומר בעקשנות את כל הדברים שלה
גם יש לו איזה "טקס" כזה שאחרי מקלחת הוא שם עליו את הבושם שלה לוקח את הכרית עם התמונה שלה ונמצא איתה בבית
נבהלתי כשנכנסתי בלילה כי הוא ישב בסלון מול הטלויזיה ולידו יושבת על הכרית
הוא לא שכב עליה אלא העמיד אותה לידו בספה, כאילו גם היא צופה בטלויזיה ומאוד נבהלתי כשנכנסתי
פעם אחת ישבנו לאכול ארוחת ערב בלילה ושוב אותו סיפור הוא הלך לחדר הביא את הכרית ושם אותה על הכיסא כדי שגם תשב איתנו
ואחרי שדיברתי עם הפסיכולוגית שלו היא הסבירה לו שהוא יכול לדבר איתה בחדר בפרטיות אבל הוא לא יכול לקחת את הכרית לכל מקום איתו בבית ואחרי שכנועים הוא הסכים איתה וכבר לא עושה את זה אבל יש ימים בודדים שקורים פעם ב שאנחנו יושבים בסלון והוא מבקש ממני להביא אותה ואני אומר לו שלא
ויש רגעים שהוא שוכח מזה ולא מביא אותה לשום מקום
הוא עדיין מסתובב עם הטבעת נישואין על האצבע שלו
בלילה הוא לוקח פיגמות שלה ושם על הצד שלה במיטה
והוא לא בקטע של להכיר אף אחת וחבל לי עליו כי הוא באמת נראה טוב ותמיד בנות רצו אותו ורדפו אחריו וזה פשוט לא מעניין אותו הוא לא מוכן להחליף עם בחורה אפילו לא "היי" ואפילו לא להסתכל
כשאנשים מנסים לסדר לו או לשאול אותו למה שישאר ככה אז הוא אומר "יש לי כבר אישה היא פשוט בעולם אחר אבל יש לי אישה אז אני לא צריך להכיר אף אחת"
הוא חושב שהוא עדיין נשוי
הפסיכולוגית קבעה שהוא לא סובל ממחשבות אובדניות והפסיכיאטר קבע שאין לו הזיות ואין לו שום מחלת נפש או הפרעה
אז למה הוא חי עם המוות שלה בצורה כזאתי מוזרה לצערי הרב אני הכרתי הרבה אנשים אלמנים או אלמנות או אנשים שאיבדו את היקירים שלהם אבל ההתנהגות שלו היא חריגה ויוצאת דופן ולא ראיתי אף אחד מגיב ככה
יכול להיות שהפסיכולוג או הפסיכיאטר שלו מפספסים פה בעיה נפשית
או שזה פשוט הדרך שלו להתמודד
השאלה איך אני יכול לעזור לו הוא אחי הגדול ואני אוהב אותו וקשה לי לראות אותו במצב הזה הוא עדין חי אותה כל יום כאילו היא נמצאת וקיימת
למרות שהוא במצב יותר טוב וזה כבר לא משפיע לו על החיים כי ביום הוא עסוק הוא עובד ואז הוא נמצא עם הילדים הוא עושה את זה בעיקר בלילות
אני מאוד רוצה שהוא יכיר מישהי אחרת כי אולי זה מה שיעזור לו אבל הוא כועס כשרק מעלים את הרעיון הזה ולא מוכן לשמוע שום דבר
ההורים שלי כבר מיואשים ואני רוצה לעזור ולא יודע איך לפנות אליו או למי
מצד שני אני חושב מה הסיכוי שגם הפסיכולוג וגם הפסיכיאטר שני אנשים שונים שניהם יפספסו בעיה נפשית כזו אבל תמיד יש בי את הפחד שהוא לא בריא כמו שהם אומרים
למרות שאני כן רואה הקתדמות מאז שהוא נמצא אצל הפסיכולוגית שהוא חזר לעבוד יום שלם והוא כן לוקח את הילדים לחוגים ולטיולים אבל עדיין משהו מרגיש לי לא שלם עם ההתנהלות שלו
אמא שלי רוצה לבוא אליו הביתה ולפנות לו את כל הדברים משם שלה ולזרוק את הכרית ולהעמד לו את זה בתור עובדה אבל לדעתי זה לא רעיון טוב כי הוא יכול להתחרפן עוד יותר והוא גם נהיה תוקפני ואלים כשנוגעים לה בדברים

מה אני יכול לעשות חוץ מזה ואיך אני יכול לעזור לו אני בקשר רציף עם הפסיכולוגית שאומרת שלאט לאט יש התקדמות אבל מה אני אמור לעשות כשאני רואה מצב כזה ממשיך