*אשמח ממש אם תקראו את הכל, תודה!*
היי, אני רוצה לספר לכם על מה שעובר עליי בתקופה האחרונה.
טוב, אז הכרתי את ליאב - החבר הכי טוב שלי , לפני שנתיים בערך (שנינו עכשיו כיתה י) , הוא הצטרף לבית ספר שלי בכיתה ח. כשהכרתי אותו הוא נראה בנאדם מה זה טוב, אמרתי לעצמי שהוא בטוח יכול להיות חבר שלי ובטוח חברים ממש טובים.
מסתבר שצדקתי, בחודש הראשון של השנה דווקא הלך די סבבה, נפגשנו אחד עם השני, צחקנו, והלכנו לסרט ביחד. אבל אז, הוא פגש עוד ילד מהכיתה שלי , קוראים לו אלון.(אני והוא היינו באותה כיתה בכיתה ז אב לא היינו חברים ולא בריב) והוא התחיל לדבר איתו המון, אבל עדיין היינו החברים הכי טובים (לפי מה שהיה נראה לי). נפגשנו הרבה עדיין.
במשך החודשיים שלאחר מכן, ליאב הכיר עוד חבר שהוא היה החבר הכי טוב של אלון - קוראים לו תובל, עם הזמן ארבעתינו נהפכנו לחברים אחד של השני.
פתאום, ליאב מתחיל להיות יותר איתם בכיתה והשקיע פחות זמן איתי ככה זה היה עד סוף שנה, עדיין כולנו היינו חברים.
התחילה כיתה ט (זאת הייתה השנה שהייתה לי ממש קשה חברתית) , אני לא אספר פה הכל אבל היה לי לא פשוט להעביר את השנה. אני ילד עם ביטחון עצמי נמוך, וליאב יודע את זה. הוא גם אמר לי את זה (זה היה מעליב) , והוא במשך הזמן פתאום משום מקום מתחיל להתנשא עליי, כאילו הוא יותר טוב ממני בה-כ-ל. הוא עושה לי את זה דווקא. במשך השנה היה ככה ופתאום לקראת הסוף הוא התחיל להפסיק עם זה (הוא לא ביקש סליחה על שום דבר ממה שהוא אמר). אני לא יודע למה אבל כאילו הדחקתי את זה. ואז חזרנו להיות החברים הכי טובים, (עדיין כיתה ט) שנינו אמרנו את זה. בסוף הסתיימה שנת הלימודים.
הגיע החופש הגדול (2018), קיבלנו תעודה והלכנו לבית. זהו, לא נפגשנו כל יום , ואני תמיד שאלתי אותו במשך החופש אם הוא רוצה ללכת לסרט והוא לרוב התחמק מזה. הוא אמר שאין סרטים יפים לראות, אם לא ראיתי את הסרט הקודם אני לא יכול לראות את הסרט (אני יכול לראות את 1 ואז לראות איתו את 2 אבח הוא לא רצה) , הוא גם הלך עם אלון ותובל לסרט ואפילו לא חשב להזמין אותי, כי אם הוא הולך איתם ולא הולך עם אחד מהם מתוך נימוס הוא אמור להזמין אותי. לא?
בסוף רק פעם אחת הלכנו לסרט (ברור שנפגשנו בבתים אחד של השני) והתחיל הלימודים של כיתה י'. שוב, חזרנו להיות במצב טוב אחד עם השני אבל אני מרגיש ריחוק ממנו, הוא נותן לי הרגשה שאני לא מעניין, אין בי חוכמה, הוא קוטל אותי ולפעמים אני לא יודע איך לענות לו. היה לי ויכוח קטן עם אלון וליאב היה באותו הרגע. הוא שמע את כל, אבל לא אמר כלום, הסתכל עלינו ושתק.
הוא מדבר איתם מלא, כשהם הולכים (ליאב, תובל ואלון) לקיוסק בבית ספר אף אחד מהם לא חשב להציע לי לרדת וליאב במיוחד. אתם בטח שואלים את עצמכם למה ליאב לא אמר לי לבוא איתם. הוא לא קרא לי בגלל שתמיד כששלושתינו יורדים תמיד אנחנו שואלים אותו אם הוא רוצה חבוא איתנו לרוב התשובה שלו שלילית ומלווה בעצבניות שבכלל אנינו שואלים אותו. אז בגלל זה הוא לא שואל אותי בגלל שהוא חושב שאני לא רוצה לרדת בגלל שאם הוא היה במקומי הוא לא רוצה לרדת. שלא תחשבו שאני מצדיק אותו אבל לדעתי ואני די בטוח שזאת הסיבה. ליאב גם יודע שאין לי מה לעשות לי בכיתה כשהם לא שם. הם יושבים ביחד כזה (קרובים אחד ליד השני במקומות ואני רחוק), איך שנשמע הצלצול הם קמים מהמקום ויש הולכים לקיוסק. אני לא אוהב להידחף, אם חא הזמינו אותי אני לא רוצה לבוא דווקא, אני לא יכול לסבול שאנשים נדחפים אליי ובגלל זה אני לא ריצה להידחף. הם גם הלכו לפיצה פעם אחת בלי להזמין אותי. אין לי עוד חברים חוץ מהם בכיתה.
מה לעשות?
תודה רבה לכם על הקריאה,
אשמח שתענו בבקשה וגם תצביעו בסקר!
*כמובן שהשמות שבתוכן הם לא אמיתיים*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות