בעיות בתקשורת וברגשות עם אימי, היא צועקת עליי משפילה אותי ומתנהגת אליי מגעיל

היי אני בת 18 אנחנו שני אחים בבית עם הורים שלא מסתדרים בכלל.. ההורים שלי הם ההפך הגמור. אחד מים השניה אש, הדעות שלהם, נקודת המבט שלהם על העולם, איך הם מקבלים דברים, אחד רציני מאוד וקשוח השנייה בכלל סרקסטית בכל דבר ואין מצב לטיפה רצינות ממנה בקיצור בחיים לא הסתדרו ובחיים לא למדו לקבל אחד את השני בעיקר מצד האם.
בחיים לא הייתי קרובי להוריי, עם אבא אין לי תקשורת ישירה ואני אפילו מתביישת ממנו, עם אמא בחיים לא הסתדרתי, מגיל קטן החינוך שקיבלתי הייתה חינוך אלים, כל פעם שהייתי עושה משהו לא בסדר היו מפוצצים אותי מכות, אבא הפסיק כשגדלתי קצת, אמא רק החמירה, הרביצה לי עד שדיממתי, נעלה אותי בחדר, הייתה לוקחת אותי מהשיערות למקלחת והייתה משפריצה עליי מים קפואים, הייתה מתעללת בי עד שגדלתי והתחלתי להבין מה זה התעללות בילדים והייתי מאיימת עלייה שאתקשר למשטרה.
עם הזמן גדלתי וחוויתי דברים קשים גם בבית ספר בחיים לא הלכתי להורים לבקש עזרה או סיפרתי להם מה עובר עליי בבית ספר ואפילו הייתי משקרת להם למרות שהייתי רק בת 6!
כשאני רואה את הילדים של היום ואיך הם מתבכיינים להורים על כל שטות אני מתפלאת איך ילדה בת 6 הייתה משקרת להורים שלה כשהיו שואלים אותה איך היה בבית ספר והייתה עונה שבסדר למרות שהרביצו וקיללו אותה באותו יום.
כשגדלתי הבנתי שאנחנו מבקשים עזרה שאנחנו חושבים שיש מי שיעזור לנו ואני כילדה לא מצאתי בהוריי כעזרה. לא זכור לי שישבו איתי והסבירו לי שעשיתי דבר לא נכון, עד היום כשאני עושה טעות אמא שלי צועקת עליי משפילה אותי ומתנהגת אליי פשוט מגעיל. היא אישה דוחה שבחיים לא תפרגן בחיים לא ראיתי אותה מפרגנת לאבא שלי שלא נדבר על עצמי, סיימתי תיכון והיא לא באה לשום אסיפת הורים ולשום יום הורים, בחיים לא ישבה איתי לעשות שיעורים, בחיים לא התיישבתי איתה שתייעץ לי לגבי משהו, בחיים לא דיברתי איתה על דברים מעיקים, אני פשןט לא סובלת את האישה הזאת!! ההתנהגות שלה היחס שלה מזלזל ומגעיל בכל מקום אפשרי משפילה אותי ומשווה אותי לאחרות בחיים לא פירגנה לי על דברים שהשגתי או בחלומות שאני רוצה להגשים להפך דרכה עליי. אני מסתכלת עלייה ואין שום רגש כלפייה, אני חושבת עלייה צצות לי רק הצעקות וההשפלות שלה, אין לי זיכרון או רגש טוב ממנה, אני מסתכלת על חברות ועל היחסים הטובים שלהם עם ההורים ובעיקר עם האמא ואני פשוט מקנאה מגיל קטן התרגלתי להתמודד עם הבעיות שלי לבד כי לא היה לי למי לפנות ועד היום זה מלווה אותי ופשוט קשה לי.. קשה לי שאין לי עם לדבר ולהתייעץ.. קשה לי עם זה שאני מסתירה ממנה שאני בוכה כי אני לא רוצה שתשאל שאלות ותפתח שיחה כי אני שונאת שיחות איתה.. אני רק מחכה לעבור דירה וזה יקרה מתישהו אבל כרגע זה לא אפשרי.. עצות איך להתמודד עם זה..?
התעלמות ושיחה לא יעזרו...