היי.. אני בת 14 כיתה ח'.
השנה התחלתי את כיתה ח' מאוד מבולבלת ומתוסבכת עם עצמי והרגשתי שאין לי עם מי לדבר. חברים שלי אף פעם לא היו נאמנים איתי עד הסוף והבנתי שאני לא יכולה לשתף אותם במה שעובר עליי. לאט לאט גיליתי שאני יכולה לדבר למורה שלי (היא לא המחנכת) ושהיא תמיד מבינה ומעייצת לי את הטוב ביותר, הרגשתי שלאט לאט אני מתחילה להיות מאושרת ואני ממש אוהבת אותך וסומכת עליה! עם הזמן אני שמה לב שאני חושבת עליה הרבה ותמיד מנסה לחפש אותה בבית ספר.. לא יודעת למה, סתם מחפשת אותה בשביל לראות שהיא בסדר. אני יכולה לדבר איתה על הכל והיא מבינה אותי יותר מכל בנאדם אחר בחיים שלי, אפילו יותר מאמא שלי! אני נורא מתרגשת בכל פעם שהיא עוברת לידי ושהיא זורקת לי חיוכים וקורצת לי (היא טיפוס כזה שעושה לכולם) ואני ממש מודאגת כי אני לא יודעת מה קורה לי.. זה נורמאלי שאני כל שבוע מחכה לשיעור שלי איתה? ושבכל פעם שהיא עוברת לידי הדופק שלי עולה ואני מתחילה להרגיש חום? ושכחתי לציין שבכל פעם שאומרים את השם שלה אני דופקת מן חיוך ענק כזה ואני מנסה להסתיר אותו אבל אף פעם לא מצליחה.. אחרים כל הזמן אומרים לי "הנה חברה שלך" או שיוצא לי להזכיר אותה לפעמים בשיחות עם חברים מהכיתה (כי אנחנו לומדים איתה) אז הם אומרים "אוווווו עוד פעם התחלת עם שרון הזאת?" זה ממש מציק לי.. במיוחד שאני לא יודעת מה קורה לי.. בבקשה ממכם תתנו חוות דעת בנושא, אני נורא מודאגת כי אני מתחילה לחשוב שאולי משהו לא בסדר בי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות