לא מתפקדת בגלל חרדות אחרי שעישנתי ירוק, איך להחלים מזה?

היי. אני בת כמעט 17, איבחנו אצלי חרדה חברתית, OCD בגיל 15.
בשבוע האחרון של החופש הגדול עשיתי טעות ענקית ועישנתי ירוק. זאת היתה הפעם השלישית שעישנתי, אבל בשאר הפעמים לא עישנתי מעבר ל3-5 שכטות. עישנתי ג'וינט שלם באותו יום שישי.
זה התחיל בהרגשה רעה. בחילה, רעד, הרגשה שאני מתעלפת ושיש לי נמלים ברגליים. אחר כך כשזה השתפר, לקחתי כדור (אופטלגין) בגלל שהייתי במחזור ושכחתי מהבעייתיות בעירבוב חומרים כאלה. אחרי זה ניסיתי לישון אבל לא הצלחתי. הרגשתי את כל מה שהרגשתי קודם רק בעוצמות מטורפות בנוסף לכך שהרגשתי שאני לא מצליחה לנשום ועומדת למות. הייתי שנייה מלקרוא למדא יחד עם החברים (הייתי בשבת עם שישה חברים, שניים מהם מעשנים "טריים"). לא ישנתי באותו הלילה וזה לא נגמר יום לאחר מכן. חשבתי שאני אלך לישון וזהו, זה יגמר.
טעיתי. המצב המשיך עד יום שלישי (עישנתי בשישי בערב) שאז נשברתי כי הרגשתי שאני עומדת למות ואמרתי להורים שלי שהיו בחופש. הם כעסו נורא אבל אמא שלי הציעה שזה התקף חרדה. היא צדקה. לא יצאתי מהלופים של החרדה עד שבוע לאחר מכן פחות או יותר, שיצא היום הראשון ללימודים.
זה היה בסוף אוגוסט ועכשיו תחילת אוקטובר וזה בקושי משתפר. יש לי התקפים כל יום, ואני לוקחת קלונקס שעוזר לי. בהתחלה הייתי מלאת מוטיבציה ותקווה לשינוי אבל כרגע אני לא יודעת עד כמה אני מאמינה בזה. אני אמורה לקחת כדורים נוגדי דיכאון שאני לא לוקחת כבר תקופה למרות שאני אמורה, כבר לפני מה שקרה הפסקתי.
אני לומדת במרחק נסיעה של שעה וחצי מהבית ספר שלי. אני אוהבת את הביתספר שלי, אם לא הייתי מגיעה אליו הייתי נושרת. אבל זה כל כך קשה.
אני לא מצליחה להתחיל בוקר לימודים בלי התקף חרדה. באופן כללי, אני 24/7 צריכה לקחת נשימות עמוקות בגלל שאני מרגישה שאני לא מצליחה או שוכחת לנשום. שקט עושה לי רע. רעש עושה לי רע. אני לא מצליחה לישון או לאכול ואם כן יש לי בחילה.
בסוף ינואר הטיסה לפולין תהיה ונורא חשוב לי ללכת. אני בהתחלה הייתי מלאת אנרגיות ותקווה לשינוי כדי שאני אוכל ללכת אבל אני כבר לא יודעת עד כמה זה ריאלי.
אני לא יודעת איך למצוא תקווה. אני לא יודעת אם יש. זה יגמר מתישהו? עד שהחרדה החברתית שלי נרגעה זה קרה.
עוד שאלה- יש לי טעם לחשוב על פולין? אתם חושבים שזה ריאלי או אפשרי או אפילו אחראי שאני אצא? לא מבחינת התוכן הקשה אלא החוויה מחוץ לבית, לבד.

הכי חשוב- יש לכם עצות? איך להתמודד, מה לעשות?