לבקש טובה אישית מחבר בעניין מקצועי?

שלום לכולם בימים האחרוהים יש איזשהו עניין שלא נותן לי מנוחה, ולכן אני רוצה לשמוע את דעתכם הכנה בנוגע למקרה שקרה לי.

אני עובד באיזשהי עבודה ויש לי חבר (נקרא לו שמעון) כמו אח! ממש כמו אח מהרגע הראשון נכנסנו שנינו ביחד, הלכנו למחלקות שונות אבל עדיין נשארנו חברים ממש טובים! ואני מספר לו דברים שאני לא מספר לאף אחד ובאמת רק מעטים זכו לשמוע - והוא ביניהם, והוא גם משתף אותי בדברים שלו. חבר כזה שמדברים איתו דוגרי על הכל. את כל הקשיים עברנו ביחד, היינו אחד לצד השני בזמנים הקשים וגם בזמנים המשמחים ואמרתי לעצמי אינספור פעמים איזה מזל שיצא לי לעבור את הדברים האלה איתו, ואני בטוח שהוא גם חשב ככה.
כמו שאמרתי שמעון ואני הלכנו למחלקות שונות, וכרגע הוא הבוס של בת הזוג שלי.
לא אלעה אותכם בפרטים יותר מדי אבל אני ובת זוגתי רוצים לטוס לחו"ל, והיא צריכה לקבל אישור ממנו. עכשיו בתקופת החגים היה קשה לדחוף את זה קדימה אז אמרתי לעצמי אני אחליף איתו כמה מילים, ואנסה לזרז את התהליך.
ניגשתי לדבר איתו, אמרתי לו שינסה לזרז ולאשר לה את החו"ל, בשבילי, שזה חשוב לי.

הייתי ממש בהלם מהתגובה של הבנאדם. אמר לי שאני חי בסרט, ושאין סיכוי כזה בעולם, שהיא תקבל יחס שונה, מועדף, בגלל החברות שלנו, על פני מישהו שאין מי שיבוא וידבר בשבילו, ושהוא יסתכל על הבקשה הזאת כמו בקשה של כל אחד. אמר לי שאני רומס לו את כל ערכי הצדק והמוסר, ומי אני בכלל שבגללי היא תקבל יחס מועדף.
הייתי בשוק.
אני מבין שאף אחד לא חייב לי כלום, ושבעולם הזה אדם לאדם זאב. ואני מעריך את זה שבנאדם ישר כמו סרגל.
אבל, להגיב ככה, היה לדעתי טו מאצ׳. זו לא הייתה בקשה מוגזמת מדי. לא ביקשתי שייתן לי מיליון דולר. אני מסתכל על זה מהצד ואומר וואלה אם זה החבר הכי טוב שלך אז איך דווקא הוא עומד בינך לבין משהו שחשוב לך?

לדעתי שמעון נפגע מעצם זה שביקשתי טובה אישית כזאת בכלל, וביקשתי ממנו כביכול לבגוד בכל הערכים שהוא מאמין בהם, מאשר הבקשה עצמה, שלגופו של עניין באמת לא מוגזמת.

הוא אמר לי אם היית חבר כזה טוב כמו שאתה שאתה מתיימר להיות, לא היית מלכתחילה מעמיד אותי במצב כזה לא נעים של להגיד לך לא.
ואני חושב שבמצב אחר המשפט הזה באמת נכון, אבל כשמתעסקים בנושאים כאלה, בזוטות, אז למה שאני לא אצפה מהחבר הכי טוב שלי לבוא לקראתי?

חפרתי המון, מתנצל מראש אבל באמת הנושא הזה יושב לי על הלב ועל הראש ולא נותן מנוח ואני אשמח לשמוע דעה של אנשים אובייקטיביים כדי להבין איפה טעיתי(אם בכלל) ומה הייתי צריך לצפות שיקרה.

מיותר לציין שאני לא יודע לאן לפנות מכאן - האם לזרוק את כל היחסים שלנו לפח (כמו שהוא עשה, ביתר קלות אפילו) או לנסות להחזיר את הקשר.

תודה על העזרה!