אני מוצפת בגעגוע אליו, איך להתגבר?

סליחה שזה ככה ארוך אני נסיתי לקצר כמה שיותר ממש אשמח עם תקראו בכל זאת ותעזרו תודה .
הייתי במשך שבוע בחופשה עם חברה וחזרתי לפני שלושה ימים, במהלך החופשה הכרנו שם חברים של חברה שלנו שגדולים מאיתנו בשנתיים אבל זה לא משנה לנו , אני וחברה שלי התחברנו לאנשים האלה כל גך מהר כמו שבחיים לא התחברתי למישהו אף פעם לא הרגשתי ככה אהבה לאנשים כל כך מהר ואף פעם אנשים לא נכנסו לי ככה ללב ובמיוחד בצקוםה כל כך מהירה בחבורה של האנשים יש חבר שאליו ממש התחברתי ואפשר להגיד התאהבתי וזה היה ממש אהבה ממש ראשון ובאמת שכל כך נהנתי איתו ורציתי פשוט להיות איתו כל שניה ללא הפסקה וביום האחרון שלנו ישבנו אני הוא וחברה שלי ודיברנו כזה שלושתנו ואז חברה שלי החליטה לשאול אותו אם הוא מרגיש משהו אליי וזה לא הפריע לי להפך שמחתי כי ידעתי שזה לא היה בא לבד הנושא הזה והוא אמר שכן הוא ממש אוהב אותי ואני הטעם שלו אבל זה מבאס רצח בגלל המרחק והוא היה ואז היא אמרה כן גם היא בקטע שלך והסתכלתי עליו בלי להתבייש בכלל הרגשתי הכי פתוחה אמרתי כן אתה ממש הטעם שלי וזה מבאס כל המרחק הזה ושנינו פשוט היינו כנים וזה לא היה מוזר אפילו וממש נהנתי מהכנות הזאת .
למחרת עזבנו והחבורה באה איתנו לטיסה וזה היה ממש עצוב וקשה הפרידה, והוא אמר לי שעזבנו שעוד יש לנו על מה לדבר בחופש הבא והם אמורים לבוא אלינו בחופש הבא שזה עוד חודשיים .
אז עבר שלושה ימים בסך הכל מאז החופשה ואני יודעת שזה קצת אבל אני באמת מרגישה געגוע ברמה מטורפת ומטומטמת ואני לא יכולה להיות ככה אני מרגישה שונה עם חברים שלי שאני באמת אוהבת אותם אבל פתאום זה מרגיש אחרת ורק שאני מדברת עם החברים מהחופשה אני באמת מרגישה יותר טוב עם עצמי למרות שזה גורם לי עוד יותר להתגעגע אני גם מרגישה הרבה יותר שייכת לחברים מהחופשה ואני באמת אוכלת את עצמי ברמות מהגעגועים ברור שאני עדיין מדברת איתם מלא אבל זה עדיין כל כך קשה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני מרגישה שאני פשוט שוקעת בתוך הגעגוע כי אני ממש אוהבת אותם ובמיוחד אותו ( רציתי להגיד שכן יצא לי לדבר על זה עם חברה שלי שהייתה איתי בחופשה והיא מרגישה כמוני וגם עם חברים קרובים שלי אבל זה לא באמת עוזר ) אשמח שתעזרו תודה לכולם.