יש לי כמה ידידות מהעבודה אבל לא נראה לי שזה נחשב. שלום שלום וקצת ריכולים, לא מעבר.
מהבית ספר היסודי הייתה לי בעיה חברתית.
לא הייתי מקובלת ותמיד הסתמכתי על אחותי התאומה שתהיה החברה שלי.
מאז כל פעם בכמה שנים מהתיכון עד עכשיו יש לי חברות בודדות שכל פעם יוצא מצב שאיכשהו הן בוגדות בי.
למשל,
למה אני צריכה לגלות שחברה שלי ילדה השבוע?
אפילו היא לא עדכנה אותי שהיא בהריון!
היא לא שולחת הודעות, כלום.
למה אני תמיד זו שצריכה לרדוף ולדבר איתן בווצאפ?
למה אני זו שתמיד ישבה לבד באוטובוס הטיולים?
למה אני זו שתמיד אין לה זוג?
אפילו באוניברסיטה הדבר שאני הכי חוששת ממנו זה שיביאו לי איזה פרוייקט או מטלה שבה אני צריכה למצוא זוג.
אין לי כל כך בעיה להיות לבד כי זה ממכר אבל לפעמים קצת עצוב לי על עצמי.
יש לי בעיה בגישה? אני באמת לא מבינה.
גם אני מרגישה שאין לי נושאי שיחה משותפים כי אני לא כל כך אוהבת לדבר על שופינג או ציפורניים או ריכולים ודברים כאלה.
גם לפעמים אני סתם מתחברת לווצאפ כדי להראות שנראיתי לאחרונה ושאני לא איזו בודדה שאין לה חברים כשבפועל אף אחד לא שולח לי הודעה חוץ ממשפחה וקבוצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות